לומדים לחיות ביחד

אסופת מאמרים על החינוך המשלב והקהילות המעורבות

עורך: אליסף תל-אור.
האסופה ראתה אור לרגל ציון 20 שנה להיווסדה של מיתרים.

אסופת מאמרים

מדברים זהות

מיתרים – מענה עמוק לאתגרי השעה

העדר הלכידות החברתית תורם לכך שהתרבות היהודית הופכת ממכנה משותף לקונפליקט עצמו. ובאופן דומה, ההעדר התרבותי וחוסר היווצרותה של תרבות יהודית רחבה ומגוונת מעצימים את הניכור והאדישות של הקבוצות השונות

מתחת לפנס אחר

על אתוס העבר אל מול תקוות העתיד של הזרם המשלב

חינוך משלב, זהות מסורתית והזהות הכפולה והלא פתורה בעידן המודרני

כמו נושאים רבים אחרים בחינוך המשלב, עוד נכונה עבודה רבה כדי לדייק ולהיטיב את המענה החינוכי וכדי לאפשר לבעלי הזהות המסורתית במובנה הרחב להפנים את ייחודה של זהות זו ולהחזיק

החינוך המשלב נוכח התרבות הקפיטליסטית

"אם אכן מדובר בכינון של אתוס מחודש, צריך לטפח את החינוך בבתי הספר המשלבים כבסיס שאמור להתרחב יותר ויותר, לכלל בתי הספר הממלכתיים"

אותנטיות דתית בקהילה המשלבת ובבית הספר המשלב

"החינוך המשלב מהווה הזדמנות להצמיח דתיות אותנטית, והקהילות המעורבות מאפשרות את קיומם של חיים דתיים אותנטיים"

חירות על הלוחות

החינוך המשלב – בין הסוציאליזציה, האקולטורציה והאינדיבידואציה

'מודל הרצף היהודי' – חלק א

"אני מזהה תמונת עולם שמדברת על שלושה צירים שמתיימרים לשרטט את תמונת העולם היהודית, אך לוקים בהתיישנות ובחוסר רלוונטיות למציאות המורכבת בעידן שלנו"

'מודל הרצף היהודי' – חלק ב

"אני מייחל למצב שבו האופן שבו יהודי ישראלי מבטא את חיבורו ליהדותו אינו גודר אותו בתוך מתחם נפרד, שיהדות ישראלית תהיה אינטרס משותף של כולם"

גשר המיתרים

"מיתרים, המאגדת כיום תחתיה את מרבית מסגרות החינוך המשלב והקהילות המעורבות, היא ראש החץ של התנועה שבכוחה לבנות חזון מחודש לחברה שלנו"

יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה

על התפקיד החברתי החשוב של החינוך המשלב והקהילות המעורבות
עושים חינוך

אָלֶף זֶה אַהֲבָה

שיר

החינוך המשלב – מניעים, מודלים ומגמות

במהלך השנים 2012–2018 אספתי מידע הנוגע להתמודדות של הקהילות עם סוגיות שונות שעולות בעקבות שילוב של ילדים ממגזרים שונים (דתיים, חילונים ומסורתיים). בדרך זו נבדקו הדגמים שנבחרו בהתנהלות בתי ספר

חינוך למורכבות

התפיסה הפדגוגית של רשת 'מיתרים'

גבולות הפלורליזם בחינוך המשלב

האם קיים גוון שהוא מחוץ לתחום? מיתר שהופך את הרמוניית המיתרים לצורמת? מהו הקו הערכי שבו על קהילת החינוך המשלב להציב את הגבול?

מודל החינוך המשלב

החינוך המשלב הוא תופעה שצמחה מהשטח. תופעה שניתן לחקור אותה מבחינה סוציולוגית, אנתרופולוגית, ערכית ורוחנית, וכמובן מן הבחינה הפדגוגית

נִכְנֶסֶת לַפַּרְדֵּס

אַחֲרֵי שָׁנִים שֶׁל דְּרָשׁ תֵּן לִי פְּשָׁט עָבַרְתִּי עַל הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת צִטַּטְתִּי וְנִתְלֵיתִי בְּאִילָנוֹת תֵּן לִי פְּשָׁט אֵינִי חוֹפֶרֶת עַכְשָׁו תֵּן לִי פְּשָׁט הֲרֹג אוֹתִי בְּרַכּוּת אוֹ רַכֵּךְ אוֹתִי עַד שֶׁאָמוּת

הגר

שחוק עשה לי אלוהי העברים שמכל המקומות בעולם שלח אותי לארץ ישראל. כאן ביליתי את מיטב שנותיי. מכאן גורשתי. התגעגעתי? תלוי בפרשנות. אז אני משוטטת לי, נער צעיר היה ישמעאל

בין הקריאה היחפה לקריאה המדרשית

"דברי הביקורת של שפינוזה על דרכו של הרמב"ם חשוב שיעמדו לנגד עיניהם של ההולכים בדרכה של הקריאה היחפה והקריאה המדרשית, כדי לשמור עליהם פן יעברו מדרשנות לאפולוגטיקה"

על הקיר תמונה

ייצוגים חזותיים בבית הספר המשלב המשותף תל-אביב

הייחודיות שביחד

התלמידים הופכים להיות שותפים במעשה החינוכי ונוטלים אחריות בעצם בחירתם. בכך, הופכים שותפים למבוגרים, להורים ולצוות ההוראה במעשה החינוכי

איך מסתדרים? זה מורכב

החינוך המשלב כיום שם דגש ומשאבים רבים על התכנים. אבל תיאוריית המורכבות לא שמה את הפוקוס בבניית התכנים אלא בייצור התכנים מתוך ההתנסויות של הפרטים (הסוכנים) בתהליך

משלבים ממילא

בבית ספר משלב לומדים תלמידים על הרצף הדתי, דתיים, חילוניים, מסורתיים ועוד. בעצם החלטתם ללמוד בבית ספר כזה, בחיי היום-יום המשותפים הם כבר "משלבים", כלומר, להיות תלמיד בבית ספר כזה,

כשהפדגוגיה המשלבת יוצאת מגבולות השיעור

השפעתה של הפדגוגיה המשלבת על יחסי מורים–תלמידים

על החינוך המשלב, הוראה יצירתית ובית המדרש

אנו יודעים לקרוא, לכתוב, לנתח, לסכם, להבין דבר מתוך דבר, להציג טיעון ולנמק את דעתנו. האם אנו יודעות ויודעים להתמודד עם מקורות במגוון דרכים? במגוון שיטות ומסדרי חשיבה משתנים?

מה לאמנות בבית המדרש?

על הצורך להרחיב את מקורות ה'תרבות היהודית'

בשבילי ההלכה – לימודי הלכה וחינוך משלב – הילכו שניהם יחדיו?

מבחינת החינוך המשלב והחינוך היהודי בכללותו, נדמה בעיניי כי זו טעות שלא לכלול את שפת ההלכה כחלק מן הנושאים המרכזיים של תכניות הלימודים

חינוך למיניות בחינוך המשלב

האפשרות להצמיח שביל זהב בין שתי עגלות מלאות

בִּרְכוֹת שַׁחֲרִית

שיר

פתיחת הבוקר בבתי הספר המשלבים

תפילה ושיח שחרית – התפתחות והשפעה הדדית

תפילת קין ותפילת הבל

על ההתמודדות עם אתגר התפילה בבית הספר

הכשרת מורים לרשת מיתרים

דמות המורה שרצינו להכשיר היה של איש שהוא בן בית בכל מרחבי התרבות היהודית. מורה פתוח, קשוב ומכיל לתלמידיו, אשר מסוגל להוות באישיותו גשר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית ובין

חינוך משלב בלתי פורמלי

'עדת הצופים' – הצופים הדתיים והמעורבים בישראל
בונים קהילה

מחשבות על החיים בקהילה מעורבת

הצורך בשייכות והצורך במשמעות שמספקת הקהילה לאדם הדתי והחילוני כאחד הם המייצרים את הצורך בקהילה

אתגרי החינוך הדתי במרחב המשלב

בין הורים ומורים, בין ביה"ס וקהילה

אי (של) שפיות?

קהילות מעורבות והחברה הישראלית

קהילת הבוגרים

קהילת יחד מודיעין

"תלמוד גדול – שמביא לידי מעשה"

לימוד בית מדרשי ככלי בבינוי קהילה מעורבת

'שיר הרוח על המים ולו הרבה גוונים'

על אתגרי הקהילה המעורבת בכלל וחיי הרוח בה בפרט

חשוב עולמי פעל מקומי – על קהילה מעורבת וקיימות מקומית

בקהילה מעורבת לא מפחדים מהתמודדות עם נושאים גלובליים שברומו של עולם דרך שפה יהודית פרטיקולרית, ולא חוששים לאתגר ולחדש את התפיסה הציונית על פי אתגרי השעה

למעלה מקירוב לבבות

הבשורה הגדולה שבחיים המעורבים בעקבות דמותו של הרב פרומן

סמכות רוחנית בקהילה מעורבת

שאלת מקומה של הנהגה רוחנית בקהילה מעורבת מחייבת אותנו לבחון את משמעות המושגים הנהגה רוחנית וקהילה מעורבת בראשונה, ורק לאחר מכן ניתן להשיק בין שתי ההגדרות כדי לגלות מה טיב