הזדמנות לנוער, הזדמנות לקהילה
ייחודה של תנועת הנוער מתבטא בעקרון יסודי: 'נוער מחנך נוער'. המרחב הבלתי-פורמלי מאפשר לנוער יכולת גבוהה של בחירה, מגוון רחב של פעילויות השוות בערכן ובחשיבותן החברתית, יחסי גומלין שווים בין המבוגר והילד, פיקוח חברתי ועוד. מאפיינים אלה אינם בלעדיים למרחב הלא-פורמלי, אך כאשר הם כרוכים יחד נוצר מרחב ייחודי השונה בבסיסו מזה הקיים במשפחה, בבית הספר או בקהילה. אמנם אין אחידות והקשת רחבה, אך ביסודו של החינוך בבית הספר וזה הערכי-זהותי מבית ומהקהילה, הנוער מתחיל מנקודת מוצא נתונה ובחלק מהמקרים שואף לנקודה נתונה, בין אם פדגוגית ובין אם ערכית-זהותית. תנועת הנוער תאפשר לבני הנוער מרחב שבו הם שותפים הן בבחינת הנחות היסוד והן באחריות על הוצאתן אל הפועל. מדובר אם כך בנקודת מבט יוצאת דופן עבור הקהילה, על הקהילה עצמה.
ניתן להמחיש את ייחודו של המרחב הלא-פורמלי המשלב דרך השאלות שעולות ביציאה לטיול או דרך פעילות שגרתית רגילה. ראשית, ניתן לקיים דיון על הסביבה המשלבת, מהם גבולות הגזרה ובעיקר מהו התוכן ומהן הפעילויות. שאלות מעין אלו אינן חדשות, אך כאשר בוחנים אותן ביחס למרחב הבלתי-פורמלי הנוער עומד במרכז הדיון. כאן ישנה הזדמנות לשאול את הקהילה עד כמה היא מעוניינת לאפשר לבני הנוער להיות מעורבים בתהליך חינוכי שנוגע לכל מרחבי החיים, בשל תדירות המפגשים, אופיין ומשך הזמן (לדוגמה, טיול שנמשך יומיים כולל בתוכו מגוון רחב של מרחבי חיים: בישול, ניהול זמן, לינה, פנאי וכו'). זו הזדמנות להעמיד את התוצר הקהילתי במבחן המציאות ולראות כיצד החינוך והערכים שספגו הילדים בקהילה מקבלים ביטוי. כמובן שלכל קהילה קו מחשבה ייחודי, וברור כי זאת לא ההזדמנות היחידה שבה הנוער יימצא במרכזו של דיון קהילתי. ועם זאת, שילוב הדברים יחד עם האחריות של הנוער על התהליך מאפשרים גישה למרחב חיים נוסף וייחודי.
דיון נוסף, שלא נאריך בו, מדבר על היחס הנכון בין חינוך לזהות פרטיקולרית לבין המרחב המשותף שאנו רוצים ליצור. האם תפקידו של המרחב הבלתי-פורמלי בהיותו חינוך משלים לזה הפורמלי להבנות זהות או לאפשר לה להירקם מאליה. שאלות נוספות שניתן להאריך בהן נוגעות בזהות הצוות הבוגר וצוות ההדרכה. כיצד נכון להרכיב את הצוותים, האם נכון לתת משקל לזהותו של אדם או לא. גם כאן, כמו בדיונים הנוספים, לא מדובר בחידוש מוחלט, אך נקודת המבט הבלתי-פורמלית יכולה להשפיע על ההכרעה.
כאמור, המרחב הלא-פורמלי טומן בחובו הזדמנויות רבות עבור הקהילה המשלבת ובאפשרותו להציע נקודת מבט ייחודית על הקהילה. קיומו כרוך בדיונים ובהכרעות שלא בהכרח מגיעים אליהם במרחבי החיים השגרתיים בקהילה. לא מדובר בשאלות ייחודיות כשלעצמן אך שילובן יחד יכול לאפשר לקהילה להעמיק את זהותה. ישנה אפשרות ליצור מרחב שבו הקהילה מרחיבה את החיים המשלבים ומאפשרת לציבור שלא חבר במרחב הפורמלי לקחת חלק בפעילות משלבת במרחב שאינו פורמלי. כך, נוכל להמשיך ולאפשר גישה לכל מי שחפצים להיות שותפים לבשורת החיים המשלבים בארץ ולהציע שפה, כלים וערכים שבעזרתם ניתן יהיה לפעול לאיחוי השסעים בחברה הישראלית וליצירת חיים מלאים ומשותפים.
