קהילת הבוגרים

קהילת יחד מודיעין

החינוך המשלב והקהילות המעורבות בישראל הולכים ותופסים תאוצה בשנים האחרונות. עוד ועוד קהילות קמות, ועוד ועוד מסגרות חינוכיות פורחות ועולות. ובעוד שקהילות רבות עסוקות עדיין בשלבי הצמיחה הראשוניים שלהן, על הדילמות המלוות כל קהילה ומסגרת חינוכית שכזו בראשית דרכה, הרי שאצל הקהילות הוותיקות מתחילות לצוץ שאלות חדשות של שימור תחושת השייכות הקהילתית גם בקרב אלו שסיימו או שילדיהם סיימו את שנותיהם במסגרות החינוך.

שאלה בסיסית שעשויה להעסיק את הקהילות שהגיעו לשלבים אלו היא, בראש ובראשונה, אם קהילה שקמה סביב בתי הספר מוגבלת ותחומה רק ללומדים בבתי הספר ובגנים והוריהם, או שהקהילה שנוצרה הינה בעלת משמעות רחבה יותר, אשר מוזנת אמנם מהליבה של מוסדות החינוך, אך כוללת את כל מי שמזדהה עם ערכיה ורואה עצמו מקושר אליה, גם אם אין לו קשר ישיר בהווה עם מוסדות החינוך. שאלה זו נעוצה בשאלה יסודית יותר, הנוגעת לכל קהילה שיש לה גם מוסדות חינוך, גם אם מדובר בקהילה צעירה יותר: מה זכות קיומה של הקהילה מלבד המסגרות החינוכיות, ועד כמה זו תופסת מקום מרכזי בהוויה הקהילתית? שאלה זו, שצפה ועולה בקהילות שונות, עוד מיום היווסדן, נעשית לשאלה קריטית ואקוטית כאשר הקהילה מתבגרת, ואחוז ניכר מן החברים או ילדיהם כבר אינם יושבים על ספסל הלימודים.

באם המענה לשאלה הינה התפיסה המרחיבה – קרי, שלקהילה שנוצרה במקביל וכמשלים למסגרות החינוכיות יש המשכיות וזכות קיום גם בפני עצמה – אזי נגזר מכך כי נדרש לשאוף לשמר את הזיקה וההשתייכות הקהילתית בקרב הבוגרים והורי הבוגרים, בטרם יתנתקו מן הקהילה, ניתוק אשר מחליש את הפרט שכבר אינו נחשב חלק מהקהילה, ומחליש את הקהילה כשהוא גורע ממנה כוחות מהותיים.

כיצד עושים זאת? מה המענה שניתן לקבוצות אלה, שאינן מחוברות כבר לליבה החינוכית במסגרת הקהילתית? מה היחס שבין ההשקעה בהיבטים הקהילתיים הללו לבין היבטים קהילתיים אחרים המשרתים את כלל הקהילה? ומה יהיו מוקדי המשיכה שיוכלו ליצור או להעמיק את ההיבט הקהילתי בעבור קהילת הבוגרים?

בקהילת יחד מודיעין, שחגגה 20 בשנה החולפת, ביקשנו לצלול לעומקן של שאלות אלו, כחלק מתהליך אסטרטגי שבוחן את דרכה של הקהילה לקראת שנת 2025. בעמודים הבאים אתאר בקצרה את הממצאים שהעלינו בצוות שהוקם לטובת הנושא, אצביע על הנקודות המרכזיות שעלינו לתת להן מענה ואתאר את המסקנות וההמלצות שהצוות סבור שיש לגזור מתוך אותן הנקודות. דברים אלו עוד עתידים להתעדכן ולהתחדד במסגרת סדרת דיונים שתתקיים בנושא בהנהלת הקהילה במהלך השנה, וכן צפויים לעלות תובנות ולקחים נוספים שיילמדו תוך כדי תנועה.

כמובן שאין דין סיפורה של קהילת יחד מודיעין כדין סיפורה של קהילה אחרת, אבל אני מאמין שהדברים יכולים להוות מקור ללמידת עמיתים והשראה גם בעבור קהילות אחרות המתמודדות או יתמודדו בשנים הקרובות עם סוגיה דומה.

קהילת יחד רואה חשיבות בייסוד וקיום קשר רציף ופעיל של הקהילה הן עם הבוגרים והן עם הורי הבוגרים. זאת מתוך תפיסה כי יש לקהילה חיים משלה, גם במנותק מההתארגנות כמעטפת של מוסד חינוך, ועל כן, חברות בקהילה אידיאולוגית וחברתית אינה צריכה להסתיים באבחה אך ורק בשל סיום שנות הלימודים במוסדות החינוך של הקהילה. כפי שאתאר בהמשך, מצאנו כי לא רק הקהילה מעוניינת בהמשך הקשר, אלא גם בקרב רבים מן הבוגרים והוריהם קיים רצון ופוטנציאל לא ממומש לקשר פעיל, אשר יכול להועיל לכל הצדדים.

תקנון קהילת יחד קובע כי הורה שילדיו לומדים בבתי הספר של יחד ובגנים מוגדר אוטומטית כחבר עמותת קהילת יחד, ולפיכך, כשאחרון ילדיו יסיים את לימודי התיכון, יחדל ההורה מלהיות חבר עמותה מן המניין. כבר לפני כמה שנים, עם יציאתם מהמערכת של ראשוני ה"אבות המייסדים" הבינה הנהלת הקהילה כי יש לתת מענה לאוכלוסייה זו, ואפשרה המשך פעילות במסגרת הקהילתית כ"עמיתים" אשר נהנים מזכויות דומות לחברי עמותה, למעט הזכות להצביע ולהיבחר למוסדות היציגים של הקהילה.

צוות העמותה מוציא מאז, מדי שנה, להורים שאחרון ילדיהם מסיים את לימודיו, הזמנה להצטרפות כעמיתים. אך אף על פי שקיים פוטנציאל להמשך שייכות וקשר לקהילה, רק מעטים מהורי הבוגרים אכן מצטרפים כעמיתים וממשיכים לגלות עניין בפעילויות הקהילה. על פי התקנון, גם הבוגרים עצמם יכולים להצטרף כעמיתים, אך בפועל הדבר לא קורה.

במפגשים שקיימנו עם בוגרים ועם הורי בוגרים גילינו כי תנאי בסיסי למימוש פוטנציאל זה הינו הכרה מצד מובילי הקהילה כי מעגלים אלה הינם חלק בלתי-נפרד מהקהילה, ועל כן על פעילויות הקהילה להיות מכוונות גם לצרכים שלהם.

אפיון הבוגרים והוריהם

להורי הבוגרים מאפיינים ייחודיים מעצם היותם הורים לילדים מתבגרים/בוגרים. זוהי קבוצה עם מאפיינים שונים מהורה "קלסי" בעל ילדים במערכת החינוך, המקבל כיום מענה רחב בפעילויות הקהילה. מדובר באנשים בוגרים יותר (בני ארבעים ויותר), הנתונים פחות לאילוצים של ילדים קטנים בבית, הדורשים השגחה צמודה, והם אינם מוצאים את מקומם בפעילויות הקהילתיות למשפחות עם ילדים צעירים.

לגבי הבוגרים עצמם, מצאנו כי הקשר שלהם עם הקהילה נחלש במהלך שנות התיכון. היחלשות זו מקורה בכך שבני הנוער עצמאיים יותר ומשקיעים יותר בתנועות נוער ובחיי חברה ופחות באירועי הקהילה אשר מוכוונים יותר לגילים הצעירים או להורים. קיים גם הבדל משמעותי בין מי שצמח מגיל צעיר בתוך הקהילה ונחשף רבות (יחד עם הוריו) לפעילות קהילתית בשנות הגן ובית הספר היסודי, לבין אלה שהצטרפו רק בתיכון, בשלב שבו נחלש הקשר התכוף עם הקהילה. עוד מצאנו כי תחושת השייכות של ההורים לקהילה והמעורבות של ההורים בחיי הקהילה משפיעות באופן ישיר על הילדים ועל תחושת השייכות שלהם לקהילה.

בנוסף התברר לנו כי לבני הנוער הבוגרים יותר (תיכון ובוגרים) קיימת מודעות נמוכה לפעילויות הקהילה המיועדות למבוגרים ואשר עשויות לעניין גם אותם. מאידך, בשיחות עם בני נוער ובוגרים זוהו צרכים ורצונות של בהמשך קיום קשר עם הקהילה גם לאחר סיום הלימודים.

כדי להבין טוב יותר את רצון הבוגרים וצרכיהם ערכנו סקר בקרב הבוגרים. על הסקר ענו קרוב למאה בוגרים (מתוך כ-850). יצוין כי הייתה הענות גבוהה יותר בקרב חמשת המחזורים האחרונים שסיימו את לימודיהם.

על פי ממצאי הסקר עולות הנקודות המרכזיות הבאות:

• הבוגרים שענו לסקר מעוניינים לקבל עדכונים מהקהילה, בתדירות של פעם בחודש או פעם בכמה חודשים.
• התכנים שהבוגרים רוצים להתעדכן לגביהם הם בעיקר פעילויות בוגרים (91%) וחדשות בוגרים (78%). כמעט 50% מהבוגרים מעוניינים לשמוע גם לגבי פעילויות הקהילה וחדשות הקהילה.
• להלן הפעילויות שבהן הבוגרים מעוניינים לקחת חלק (האחוזים מחושבים מתוך העונים לשאלה זו. רשימת הפעילויות שהוצגה גובשה על סמך שיחות מקדימות עם בוגרים):

1. טיולי בוגרים (67%)
2. הרצאות חברי קהילה לבוגרים (61%)
3. ליווי תלמידי י"א/י"ב לקראת גיוס (49%)
4. התנדבויות מטעם הקהילה (46%)
5. מפגשים חודשיים לבוגרי יחד (45%)
6. פאנל תעסוקה עם חברי קהילה (41%)
7. התנדבויות בבית ספר יחד (32%)
8. סיוע בפעילויות חוץ של בית הספר (29%)
9. כתיבה לניוזלטר הבוגרים (6%)

• תחומי העניין שעליהם מעוניינים הבוגרים לשמוע בהרצאות ובפעילויות (גם כאן, האחוזים הם מתוך המשיבים לשאלה. רשימת תחומי העניין לבחירה הייתה מוגדרת מראש):

1. התנהלות כלכלית נכונה (81%)
2. איך בוחרים מה ללמוד, איך בוחרים מקצוע (67%)
3. אפשרויות התנדבות בארץ ובעולם (60%)
4. זהות יהודית (58%)
5. עולם הצעירים בתקופת הקורונה ואחריה (51%)
6. קביעת מטרות ויעדים והגשמתם (50%)

בשלב זה, לאחר איסוף הממצאים ולקראת ניסוח המסקנות וההמלצות עמדו לנגד עינינו כמה שאלות מהותיות:

• האם השתייכות לקהילה המורחבת (כעמיתים/בוגרים) צריכה להיות אוטומטית עם סיום לימודי הילדים בתיכון או על פי בקשה, כפי שנעשה היום?

• האם נדרשת התייחסות נפרדת וייעודית לכל קבוצה? האם יוזמים פעילויות שנותנות מענה לצרכי הקבוצות הללו, גם אם אינן קשורות ישירות לליבת הקהילה הקיימת (ילדים במוסדות החינוך והוריהם)? מהן המשמעויות הארגוניות והתקציביות לכך?

• האם נדרשת תשתית מקדימה (לקשר עם בוגרים והורי בוגרים) שתאפשר את החיבור בהמשך?

להלן אציג את העקרונות וההמלצות המרכזיים שהובאו בפני הנהלת הקהילה. תהליך אישור המסקנות וההמלצות על ידי ההנהלה טרם הסתיים בזמן כתיבת מאמר זה ועל כן אנא ראו אותן כדעת הכותב.

בוגרים – עקרונות

• בוגרי יחד הינם הדור הבא של החינוך המשלב, שבשונה מהוריהם, חוו את החינוך המשלב בעצמם. יצירת תחושת המשכיות וקשר תאפשר בהמשך תרומה שלהם חזרה לקהילה ולחברה ותעודד גם את המשך הקשר בין הוריהם לבין הקהילה.

• בניית הקשר קהילה–בוגרים כדאי שתתחיל כבר לקראת סיום התיכון, בתקופת השירות הצבאי והלאומי ומיד לאחריהם, כתשתית לקשר ארוך ורב שנים. הקשר עם הבוגרים מצריך מתן מענה לצרכים המיוחדים להם כצעירים בראשית חייהם. בעשור שאחרי סיום הלימודים הבוגרים בשלב של בניה עצמית. הקהילה צריכה לסייע להם בשלב זה – שידעו שיש להם קהילה שיכולה לעזור, להושיט יד. לסייע ביצירת קשרים.

• כדי לעודד קשר לקהילה נדרש לייצר עוגני משיכה, כגון מקום והזדמנויות מפגש עם חבריהם למחזור הלימודים ועדכון תקופתי מיוחד לבוגרים על הנעשה בקהילה ובקרב הבוגרים. פעילות לבוגרים נדרשת להיות מותאמת ללו"ז של חיילים, סטודנטים וכדומה – ימי שישי וסופי שבוע. יצירת פעילויות משותפות לבוגרים ותיכוניסטים תתרום הן לקשר של הבוגרים והן לתיכוניסטים, שירצו בעצמם להשתייך לקבוצת הבוגרים הפעילים לאחר שיסיימו את שנות לימודיהם.

בוגרים – המלצות אופרטיביות

• הכנת תכנית פעילות בוגרים משמעותית בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל – מלווה בתקצוב שנתי כחלק מהתקציב של הקהילה.

• הכנת תכנית לשיפור הקשר של הנוער עם הקהילה – כמענה להיחלשות הטבעית של קשר זה במהלך שנות החטיבה והתיכון, היחלשות המשפיעה גם על היכולת לשימור הקשר כבוגרים.

• הקמת תשתית לפעילות בוגרים ארוכת טווח ומתמשכת – בעל תפקיד בהיקפי משרה מתאימים לריכוז והפעלת הקשר והפעילויות לבוגרים, הקמת צוות בוגרים מתנדב שישמש כוועדת היגוי וקשר אל הבוגרים.

• דברור – שיווק פעילויות הבוגרים החל מכיתות י"א–י"ב, הקמת רשימת תפוצה של הבוגרים, תחזוקה ובחירת פלטפורמה מתאימה להפצת מידע לבוגרים.

הורי בוגרים – עקרונות

• קבוצת הורי הבוגרים, קבוצה שהולכת וגדלה משנה לשנה, היא הזיכרון הארגוני של הקהילה וגם משאב אנושי חשוב עבור הקהילה.

• יש לפעול כדי להפחית את התחושה של הורים רבים של מעבר מהיותם חלק פעיל ואורגני של הקהילה ל"אאוטסיידרים" לאחר שאחרון ילדיהם סיים את לימודיו במוסדות החינוך של הקהילה. אצל חלקם זהו תהליך הדרגתי יותר שמתחיל כבר עם כניסת ילדם הצעיר לחטיבת הביניים ומגיע לשיאו עם סיום התיכון.

• להורי הבוגרים (והמתבגרים), הנמצאים במקום אחר בחיים, ישנם צרכים ייחודיים אשר הקהילה צריכה להרחיב עבורם את המענה. בנוסף חשוב לשווק בצורה ממוקדת פעילויות המותאמות לאוכלוסייה זו.

הורי בוגרים – המלצות אופרטיביות

• הגדרת קבוצת שייכות "הורים ותיקים" שתכלול גם הורים לילדים בוגרים שיש להם עדיין ילדים במוסדות החינוך. פעילויות ייעודיות יכוונו למתן מענה לקבוצה זו. פעילויות אלה ידובררו בצורה ממוקדת לקבוצת ההורים הוותיקים.

• אפשרות שברירת המחדל להורים שאחרון ילדיהם מסיים תיכון תהיה מעבר אוטומטי ממעמד חברי עמותה למעמד עמיתים ללא צורך בבקשה ייעודית – זאת מתוך הרציונל שכשאנשים ניצבים בפני צורך לקבל החלטה לשינוי, הם נוטים, באחוזים גבוהים, לדחות אותה למועד אחר. על כן, כשלא יצטרכו לבצע פעולה אקטיבית כדי להיחשב עמיתים, התוצאה הישירה תהיה שרבים יותר יישארו עמיתים וכתוצאה מכך יישארו חלק מהקהילה.

• בחינת הצורך בשריון נציגות בהנהלת הקהילה לחברי עמותה שהינם "הורים ותיקים" – הן כמי שמיצגים את קבוצת ההורים הבוגרים, הן כמי שמעורים בנעשה בתיכון (כהורים לתיכוניסטים או בוגרים – קבוצה שיש לה בשנים מסוימות תת-ייצוג בהנהלה), והן כמי שיכולים להביא מניסיונם רב השנים בקהילה ולסייע להנהלה בשימור ידע "מהדורות הקודמים".

• בהמשך להמלצה הקודמת, הקמת ועדת הורי בוגרים שתהיה ועדה מייעצת, תסייע לשמר את הקשר של הקבוצה עם העמותה ובנוסף תסייע בבניית תכנית עבודה שנתית ממוקדת לקבוצה זו. אחד מההורים לבוגרים מקרב חברי ההנהלה יוכל לשמש כרפרנט לוועדת הורי בוגרים.

בהסתכלות קדימה אל 2025 ומעבר, קהילת יחד תופסת את עצמה כמי שיש לה חיים משלה, גם ללא תלות בבתי הספר. לפיכך היא אינה רוצה להישאר קהילה שמוגבלת רק לקבוצת ההורים וילדיהם, שנמצאים ברגע נתון במוסדות החינוך שלה, אלא להיות קהילה במובן הרחב, שתכלול גם את כל מי שעבר דרכה ואשר מאמין בחזון יחד ובדרך של חיים משותפים.

עידוד שינוי זה, הלכה למעשה, דורש ביצוע פעולות אקטיביות ולא רק הפצת התפיסה הרעיונית.

אני מאמין כי בהחלטות שנקבל ובפעילויות שננקוט לאור העבודה שתוארה במאמר זה, נוכל להגיע בשנים הבאות לאיזון מתאים בין ליבת הקהילה המבוססת על מוסדות החינוך, כמו היום, יחד עם קבוצת בוגרים והורי בוגרים גדולה שתמשיך להיות חלק פעיל ומשמעותי בקהילה המורחבת.

תגית:

כלי נגישות