יש המבקשים לכונן אורחות חיים יהודיים שיבטאו ערכים שונים, כמו צדק חברתי, ויתורגמו לכדי הלכה מחודשת. אין הם מבקשים לשוב אל שפת ההלכה המסורתית. אך הם מבקשים לאמץ את הרעיון היסודי שנושאת ההלכה והוא: תרגום האגדה, האידיאות, הערכים הגדולים, לידי מעשים יומיומיים. כדבריו של ביאליק במאמרו הנודע "הלכה ואגדה", בו קרא לכונן אורחות חיים שכאלו, והבהיר שאין כוונתו בכך לשוב בהכרח אל ההלכה במובנה המסורתי: "ובכן נתנה ראש ונשובה אל… ה“שולחן ערוך”? מי שיגלה בדברי פנים כאלה, סימן שלא הבין בהם כלום".

יש המבקשים למצוא את הדרך לחדש את אורחות החיים המסורתיים. כפי שכתב הרב חיים דוד הלוי: "ואם יעמוד להם לחכמי דורנו אומץ לבם "לחדש" חידושי הלכה לאמיתה של תורה, בנאמנות מוחלטת לגופי ההלכה הכתובה והמסורה… תוסיף ההלכה להיות דרכו של עם ישראל עד סוף כל הדורות". (עשה לך רב, כרך ז, סימן נד).

יש המוצאים עצמם עומדים בסתירה בין ערכים שונים: בין המסורת לבין הפמיניזם, לדוגמה, ומבקשים למצוא דרך בה "הישן יתחדש והחדש יתקדש", כדברי הרב קוק.

ויש המאמינים שבימינו, יש לכונן אורחות חיים שאינם מפרידים בין עדה לעדה, אלא אדרבה מאפשרים לקיבוץ הגלויות לו זכינו להצמיח אורחות חיים מחודשים, כפי שכתב הרב נחום רבינוביץ': "כיון שאנו חיים בתקופה של קיבוץ גלויות ויצירת קהילות חדשות, ועדיין לא גובשו מנהגי המקום, ולפיכך ניתן לקבוע מנהגים מחדש. וכל מנהגי ישראל מכל העדות – יש להם על מה שיסמוכו". (שו"ת שיח נחום)

חלק מן הסוגיות הללו נוגעות לאורח חייהם של היחידים או משפחות, וככאלה אינם אלא הזמנה לשיח אישי ומשפחתי אודות כינונם של אורחות החיים. אך חלקם של הסוגיות נוגע בהתנהלות הקהלתית ובמרחב הציבורי, וככאלה וודאי שמעוררות שיח מורכב יותר שאינו יכול להיחתם בעיון במקורות בלבד, ולעולם יהיה מלווה בתהליכים חברתיים וקהילתיים נוספים. אך אלו כמו אלו מהווים נדבך חשוב, שלא ניתן לדלג מעליו, בתהליך ההתחדשות של אורחות החיים היהודיים.

אנו מזמינים אתכם להוסיף משלכם: לשלוח לנו סוגיות שנדנות בחיק המשפחה והקהילה שלכם; להציף נושאים שנכון היה לעסוק בהם באופן מעמיק שכזה; ולצרף מקורות ומאמרים משלכם, העוסקים בחידוש אורחות החיים היהודיים על הגוונים השונים שלהם, שצמחו אצלכם, במרחבי החיים המגוונים.

אליסף: kaholavan@walla.co.il