חדש בהוצאת מיתרים
הגיון ליבי
סידור חדש ומרהיב המיועד לתלמידי בית הספר היסודי בנוסחים שונים:
אשכנז • אשכנז שוויוני • עדות המזרח • עדות המזרח שוויוני
"יש אושר עצום להחזיק סידור שמחבר אותנו עם מסורת שהתפתחה במשך אלפיים וחמש מאות שנה, עם קטעים משמחים ועצובים, עם מנגינות מעדות שונות, יחד עם האפשרות לכוון, לשים לב וגם להוסיף דברים שממלאים את החיים ואת הלב האישי של כל אחת ואחד באותו רגע." (הרב מיכאל מלכיאור, נשיא מיתרים)
בסידור התפילה הזה הבאנו אוסף של תפילות. חלקן יכולות ללוות אותנו מדי בוקר וערב. חלקן יכולות ללוות אותנו בשבתות ומועדים, באירועים מיוחדים, או בחיפוש שלנו לבטא את אשר על ליבנו. חלקן לקוחות מתוך הסידור המסורתי, חלקן תפילות חדשות, חלקן שירים ופיוטים של יוצרים ויוצרות מהארץ והעולם. תקוותנו שכל אחד ואחת מכם יוכל למצוא מקום בסידור הזה ולהרגיש קרבה ושייכות.
שאלות ותשובות על הסידור
סידור מיתרים נוצר בראש ובראשונה כמענה לצורך גדול של בתי הספר היסודיים שלא הצליחו למצוא סידור שיתאים לערכים, לקהילות, לתלמידים ולתלמידות ומשפחותיהם בבתי הספר היסודיים של רשת מיתרים. הצורך היה בסידור שיכיל את השימור והחידוש, את הגוונים השונים שבתוך הרשת, את הטקסט המסורתי, אך גם את רבוי הפנים שבו ואת הרלבנטיות של הסידור לחיים שלנו. על כל אלו סידור מיתרים בא לתת מענה ויותר – זהו סידור שיכול לשמש גם בבתי הספר וגם בבית, גם ביום יום וגם במועדים מיוחדים, גם בטקסים מסורתיים וגם בטקסים מתחדשים. סידור זה הוא גם תהליך, וכמו כל תהליך הוא רק חלק משלם אחד שמורכב מרבוי הפנים והמגוון שקיים בתוך קהילות ומסורות ישראל, ובתוך קהילות מיתרים השונות.
סידור מיתרים מכיל בתוכו גם את הטקסטים המסורתיים וגם טקסטים נוספים מעולמות תוכן מגוונים – פזמונים עבריים, פיוטים, ציטוטים מארון הספרים היהודי, שירה עברית, וגם מתורגמת. בשונה מהסידור ה"קלאסי" הוא מכיל נוסף על התפילות המסורתיות, כאמור, טקסטים נוספים. בשונה מסידורים מתחדשים אחרים, התפילות מופיעות בו ברצף ולפניהן ואחריהן טקסטים נוספים מהמבחר המצוין לעיל.
סידור 'הגיון לבי' מכיל תפילות וברכות מסורתיות, שירים ופיוטים, מעט שאלות למחשבה והסברים על חלקי הסידור השונים שעוזרים להתחבר ולהעמיק בתוכן הסידור. כמו כן מצורפת בכריכת הסידור מעטפה שאליה תוכלו להכניס תפילות אישיות או תפילות נוספות שלא נמצאות בסידור אך שתרצו להוסיף.
הסידור כולל תפילת שחרית, שירי תפילה, קריאת שמע ושירים שעל המיטה, שער שבת ומעגל השנה המכיל טקטסים, טקסים ושירים רלבנטים לאורך הדורות.
הסידור בנוי משערים. השערים הראשונים של הסידור הם שער ההתכוונות לתפילה ובו שירים שמזמנים אותנו להתפלל ושער תפילת שחרית המסורתית שבו מופיעים ברצף כל קטעי התפילה המתאימים לתלמידי יסודי, ולאחריהם אוסף קטעי שירה עברית ופיוטים בשלושה חלקים: החלק הראשון כולל קטעים המתכתבים עם חלקי תפילת שחרית השונים, החלק השני כולל שירי פליאה מהטבע, והחלק השלישי כולל שירים בין המיתרים – המתכתבים עם ערכי החינוך המשלב.
לאחר מכן הוספנו שער לילה ובו קריאת שמע ושירים שאפשר לומר על המיטה בבית לפני השינה.
לאחר מכן מופיע שער של ברכות ובו ברכת המזון ומבחר ברכות ליום יום ולצידן קטעי שירה רלבנטים. לאחריו שער שבת המכיל את סדר הדלקת נרות, ברכת הבנים והבנות, מזמורי קבלת שבת, קידוש וברכה על הלחם והבדלה. לצד כל אלו שירים ומזמורים לאורך הדורות.
החלק האחרון של הסידור הוא שער מעגל השנה ובו שירים ומזמורים לחגים ולעונות השנה ולצדם טקסים וטקטסים מסורתיים למועדים השונים, החל מחודש אלול ועונת הסתיו ועד החלק שבו הסידור מסתיים –עונת הקיץ ו'עולים כיתה'.
עריכת הסידור היתה תהליך ארוך שבו התייעצנו עם מנהלות ומנהלים, רכזות ורכזים, הועד המנהל של מיתרים, צוות מיתרים ועוד. מתוך שמיעת כלל הקולות הצלחנו לגבש מבנה כללי עבור הסידור, שמכיל את הטקטסים המסורתיים ואת החדשים גם יחד. עם זאת, הבנו שחשוב שמחד יהיה בתוך הסידור את המבנה המסורתי שלו, ולכן בחרנו לייחד שער לתפילת השחרית (בהתאמה לתלמידי היסודי) על רצף התפילות שבה, ולהעשיר את התפילה לפני בהתכווננות ולאחריה בשירי תפילה נוספים.
כמו כן משהחלטנו שמטרתנו שהסידור ישמש גם בבית ומשפחה, החלטנו להוסיף לסידור שערים נוספים- שער השבת, שער הלילה, שער הברכות ושער המועדים. בשערים אלו הבאנו זה לצד זה את הטקסטים המסורתיים ואת הטקטסים המתחדשים במינונים שונים בהתאם לתוכן.
זו באמת היתה מלאכה קשה! היה לנו חשוב שהטקסטים יהיו בראש ובראשונה מתאימים ברובם לילדי בית הספר היסודי ומשפחותיהם. כמו כן שמנו דגש על רבוי הקולות והגיוון שבטקסטים – נשים וגברים, מסורתי וחדש, עדות ישראל השונות, טקסטים ממגוון הרצף היהודי ועוד.
הסידור נועד לילדי ולילדות בית הספר היסודי ולמשפחותיהם. מבחינת החלק של התפילות המסורתיות – הסידור מכיל את החלקים של תפילת שחרית (ותפילת הלל) אותם אומרים בבתי הספר היסודיים. בשאר חלקי הסידור העוסקים בטקס השינה, בשבת ובחגים מתאים ניתן לעשות שימוש במסגרת המשפחתית או במסגרת הכיתה, כחלק ממעגל השנה. הסידור אינו מתאים לתפילה בבתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים משום שהוא אינו מותאם לתפילה במניין.
סידור הגיון לבי נועד לשימוש במסגרת הכיתתית בבתי הספר היסודיים של רשת מיתרים. אפשר להשתמש בו גם עבור קבוצת תפילה וגם עבור קבוצת שיח. החלק השני של הסידור נועד גם לבית, ויכול לשמש את כלל בני ובנות המשפחה בטקסים במעגל השנה ובמעגל השבועי והיומי.
בסידור אין התייחסות לתפילות מנחה וערבית, אין תפילות שבת ומועדים כסדרם (ישנם רק מזמורי קבלת שבת), אין קריאות בתורה, ואין את חלקי התפילה אותם אומרים במניין (למעט אזכור של "ברכו", "קדיש" ו"קדושה" – מושגי יסוד שהיה חשוב בעבורנו שגם התלמידים הצעירים יכירו באמצעות הסידור).
כאשר ערכנו את הסידור נאלצנו לבחור מתוך שפע גדול של טקסטים רק את מיעוטם, שבעינינו, ולאחר התיעצות עם מנהלים ומנהלות, רכזי מיתרים, הועד המנהל, וצוות מיתרים, ראוי שיהיו חלק מן התפילות של תלמידי בתי הספר היסודיים. בכל מעשה עריכה יש גם מעשה השמטה. אנחנו ממליצים לכל ילד וילדה וכן לכל מורה למצוא את התפילות שהם/ן מתחברים אליהם. לשם כך הוספנו בכריכת הסידור מעטפה שלתוכה אפשר להכניס תפילות וקטעי טקסט שאינם מופיעים בסידור וכן תפילות אישיות ואפילו ציורים שיהוו השראה לתפילות של כולנו.
אם השאלה היא האם הסידור מכיל את כל התפילות שנתפלל בבית הכנסת – התשובה היא לא, כיוון שהוא לא מכיל (כמעט) תפילות שמתפללים רק במניין וכן אין בו תפילות מנחה, ערבית, שבת וחגים (מלבד מזמורי קבלת שבת). מצד שני, הילד והילדה יוכלו להשתמש בסידור זה לתפילות שחרית של יום חול בבית כנסת כיוון שהסידור נגיש ונח ואף מגוון, גם אם לא מכיל את כל חלקי התפילה שנהוג להתפלל במניין.
לסידור 'הגיון לבי' ארבעה נוסחים – עדות מזרח, עדות מזרח שוויוני, אשכנזי, אשכנזי שוויוני. נוסח ספרד – למעשה אינו רחוק מנוסח אשכנז. ובמיוחד בסידורים שלפנינו, כאשר בכדי להתאים את העימוד לנוסח עדות המזרח, הרי שבמובנים מסוימים נוסח אשכנז קרוב יותר לנוסח ספרד.
אכן התלבטנו על כך רבות. מצד אחד, על אף השוני בינינו אנו מתפללים ביחד, מצד שני, אם יהיה נוסח אחיד המסורת האישית של כל אחד ואחת מאיתנו לא תבוא לידי ביטוי. החלטנו אם כך לאזן בין השיקולים הללו, וליצור מצד אחד סידור אחיד, שבו יש את אותם חלקי תפילה וקטעי תפילה באותו עימוד, ומן הצד השני שכל משפחה ומשפחה תוכל לתת ביטוי יחודי למסורת שלהם מבית אב ואם.
אנחנו ממליצים שבית הספר יקיים ערב הכנה למסיבת הסידור עם ההורים ובמהלכו יחשפו ההורים לארבעת הנוסחים, וכל משפחה תבחר את הנוסח שמתאים לה. כך לא ייבחר סידור אחד לכולם, אלא כל אחד ואחת יקבל את הסידור הקרוב ביותר לנוהג משפחתו וקהילתו. וכאמור, דבר זה לא יפריע לתפילה המשותפת כיוון שכל הסידורים מעומדים באופן זה.
ראשית, כל הסידורים מכילים את אותם מרכיבים וכל מרכיב נמצא באותו העמוד בכל הנוסחים. כך למשל ברכות השחר בארבעת הנוסחים יהיו בעמוד 20, וכך גם לגבי שאר חלקי הסידור. שנית, ההבדלים בין הנוסחים הם מינורים, ואנו ממליצים שנוסח התפילה ביום מסוים יקבע על ידי החזן או החזנית. אם כל הכיתה מתפללת יחדיו אפשר לגוון וכל יום להתפלל בנוסח אחר. שלישית, במעט מקומות בסידור תוכלו למצוא הערות שגם מבארות את ההבדלים בין הסידורים, כך למשל בברכות השחר שבסידור השיויוני ימצא בהערה הנוסח המסורתי ולהיפך.
התוספת המרכזית היא המילה "אמותינו" על נגזרותיה, במרבית המקומות שבהם מופיעה המילה "אבותינו". הבדל מרכזי נוסף הוא בברכות השחר, שבהן הברכות בנוסחן השלילי ("שלא עשאני גוי" וכו') שונו לנוסח החיובי ("שעשאני ישראל" וכו') והשוויוני ("שעשאני בצלמו" במקום "שלא עשאני אישה"). בנוסח השיויוני של הסידור ימצא גם הנוסח החלופי ולהיפך. כל התוספות בנוסחים השיויוניים צבועים בצבע טורקיז כך שניתן להבחין בהבדל מן הנוסח המסורתי.
השינויים והתוספות המעטים שבסידור השוויוני מסומנים בצבע. חלק מהשינויים משולבים ברצף התפילה, וחלק ממוסגרים בסוגריים. זאת בכדי ליצור הבחנה בין השינויים שבאים ברצף התפילה ויש לגביהם הסכמה רחבה (בקרב פוסקי הלכה שסבורים שיש מקום לערוך שינויים מעין אלו בנוסח התפילה), לבין שינויים שיש מחלוקת לגביהם ומשום כך הם נכתבו בסוגריים. כך תוכל כל משפחה ומשפחה למצוא את נוסח התפילה המדויק בעבורה.
כאמור, אין בסידורי מיתרים הכרעה כיצד יש לעצב את נוסח התפילה בימינו, אלא מתקיימים אלו בצד אלו נוסחים שונים: כאלו שהוכנסו בהם שינויים מעין אלו וכאלו המשמרים את נוסחי התפילה המסורתיים. איננו מבקשים להכריע בסוגיה הלכתית ותרבותית זו, אלא כדרכנו לתת מקום לקולות השונים להתקיים זה בצד זה.
בקרב פוסקי ופוסקות ההלכה קיימות כיום גישות שונות בנוגע לשינויים בתפילה. מן הצד האחד, קיימת הגישה לפיה נוסח התפילה המסורתי הוא נוסח שקודש במסורת ועל כן אין לנו לערוך בו שינויים כלל, וודאי שלא שינויים הנעשים על פי שיקולים חוץ-הלכתיים. על כן, בנוסחים המסורתיים לא ערכנו שינויים כלל. [למעט הערה אחת בדבר האפשרות לברך בברכות השחר את הברכות הנאמרות על דרך השלילה: "שלא עשני אישה" וכו', על דרך החיוב. זאת, כפי שנאמר בהערה שמופיעה גם בתוך הסידור, על בסיס נוסח התלמוד שבמספר גרסאות מופיעה בו הברכה "שלא עשני גוי" על דרך החיוב: "שעשני ישראל" (כנראה מחשש מהשלטונות הזרים). וכיוון שגרסה זו נפסקה להלכה על ידי פוסקי חשובים ובראשם הגאון מווילנה, הרי שיש מי שסבור שבעניין זה אפשר לשנות את הנוסח, ואין בזה חריגה מן המסורת.]
מן הצד האחר קיימת גישה לפיה נוסח התפילה השתנה במרוצת הדורות, ואף דורנו אינו צריך לקפוא על השמרים, אלא צריך להתאים את נוסח התפילה בהתאם לערכי הזמן. בקרב אלו המחזיקים בעמדה זו קיימות שתי גישות עקרוניות (הנוגעות לשינויים בנוסח התפילה, אך כמובן גם לנושאים הלכתיים רחבים יותר). גישה אחת סבורה שיש בידינו את הכוח ההלכתי לחולל את השינויים בהתאם לערכים שאנו מאמינים בהם, בכדי שאמרי פינו יהיו אכן תואמים להגיון ליבנו. גישה שנייה סבורה שיש לערוך את השינויים באופן שבכל זאת נאמן לכללים הלכתיים. על פי הגישה האחרונה השינויים שיש בידינו לעשות הם רק שינויים בתחומים שההלכה לא הגדירה שאין לזוז מן הנוסח שקבעו חכמים. וכיוון שחכמים קבעו שאין לשנות ממטבע הברכה שחתמו בו חכמים, הרי שבכל מקום בתפילה שאינו חלק מברכה מסוימת – יש מקום לעשות שינוי (למשל, "אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו…") אך לעומת זאת במקום שהוא חתימת הברכה עצמה – אין לעשות שינוי זה (למשל, "ברוך אתה ה' מגן אברהם ופוקד שרה"). על כן, במקומות שבהם יש הסכמה של המחזיקים בשתי הגישות האלו – הכנסנו את השינויים בגוף התפילה, והבדלנו את התוספת בצבע בלבד. ואילו במקומות שנתונים במחלוקת בין שתי הגישות הללו – הכנסנו את השינוי בתוך סוגריים מרובעים.