כאמור, אין בסידורי מיתרים הכרעה כיצד יש לעצב את נוסח התפילה בימינו, אלא מתקיימים אלו בצד אלו נוסחים שונים: כאלו שהוכנסו בהם שינויים מעין אלו וכאלו המשמרים את נוסחי התפילה המסורתיים. איננו מבקשים להכריע בסוגיה הלכתית ותרבותית זו, אלא כדרכנו לתת מקום לקולות השונים להתקיים זה בצד זה.
בקרב פוסקי ופוסקות ההלכה קיימות כיום גישות שונות בנוגע לשינויים בתפילה. מן הצד האחד, קיימת הגישה לפיה נוסח התפילה המסורתי הוא נוסח שקודש במסורת ועל כן אין לנו לערוך בו שינויים כלל, וודאי שלא שינויים הנעשים על פי שיקולים חוץ-הלכתיים. על כן, בנוסחים המסורתיים לא ערכנו שינויים כלל. [למעט הערה אחת בדבר האפשרות לברך בברכות השחר את הברכות הנאמרות על דרך השלילה: "שלא עשני אישה" וכו', על דרך החיוב. זאת, כפי שנאמר בהערה שמופיעה גם בתוך הסידור, על בסיס נוסח התלמוד שבמספר גרסאות מופיעה בו הברכה "שלא עשני גוי" על דרך החיוב: "שעשני ישראל" (כנראה מחשש מהשלטונות הזרים). וכיוון שגרסה זו נפסקה להלכה על ידי פוסקי חשובים ובראשם הגאון מווילנה, הרי שיש מי שסבור שבעניין זה אפשר לשנות את הנוסח, ואין בזה חריגה מן המסורת.]
מן הצד האחר קיימת גישה לפיה נוסח התפילה השתנה במרוצת הדורות, ואף דורנו אינו צריך לקפוא על השמרים, אלא צריך להתאים את נוסח התפילה בהתאם לערכי הזמן. בקרב אלו המחזיקים בעמדה זו קיימות שתי גישות עקרוניות (הנוגעות לשינויים בנוסח התפילה, אך כמובן גם לנושאים הלכתיים רחבים יותר). גישה אחת סבורה שיש בידינו את הכוח ההלכתי לחולל את השינויים בהתאם לערכים שאנו מאמינים בהם, בכדי שאמרי פינו יהיו אכן תואמים להגיון ליבנו. גישה שנייה סבורה שיש לערוך את השינויים באופן שבכל זאת נאמן לכללים הלכתיים. על פי הגישה האחרונה השינויים שיש בידינו לעשות הם רק שינויים בתחומים שההלכה לא הגדירה שאין לזוז מן הנוסח שקבעו חכמים. וכיוון שחכמים קבעו שאין לשנות ממטבע הברכה שחתמו בו חכמים, הרי שבכל מקום בתפילה שאינו חלק מברכה מסוימת – יש מקום לעשות שינוי (למשל, "אלוהינו ואלוהי אבותינו ואמותינו…") אך לעומת זאת במקום שהוא חתימת הברכה עצמה – אין לעשות שינוי זה (למשל, "ברוך אתה ה' מגן אברהם ופוקד שרה"). על כן, במקומות שבהם יש הסכמה של המחזיקים בשתי הגישות האלו – הכנסנו את השינויים בגוף התפילה, והבדלנו את התוספת בצבע בלבד. ואילו במקומות שנתונים במחלוקת בין שתי הגישות הללו – הכנסנו את השינוי בתוך סוגריים מרובעים.