מה שמאפיין את רוב הציבור שדוגל במתינות ואחדות הוא שגם אופי ההתנהגות הינו מתון, קשוב, מכבד, לא צעקני, כזה שסימן השאלה בסוף כל משפט נפוץ הרבה יותר מאשר סימן הקריאה.
אלה כמובן מעלות אנושיות מוערכות ומפותחות המסייעות לחיים חברתיים וערכיים בתוך מארג חברתי וקהילתי פועם.
הבעיה היא שלפעמים צריך להיאבק על משהו. ומאבק דורש כוח, קול ברור, סימני קריאה, הכרעה. אלה מונחים שבד"כ מנוגדים לאורחות חיינו, לתפיסותינו ולאופיינו.
אנחנו נמצאים בימים חזקים ומשמעותיים של בירור וזיקוק המהות של המפעל הציוני. מה אנחנו רוצים להיות? האם עם יהודי ייחודי, השונה בהכרח מתרבויות אחרות ומביט עליהן מנקודת מבט מובילה או עם צנוע, המבטל סממנים של ייחודיות אותם השרישה בנו המסורת העתיקה שלנו וכזה המבקש להימנות עם משפחת העמים ומביט על ערכי העולם המערבי כנעלים וראויים לאימוץ.
כל הוויכוחים הקונקרטיים בעשרות השנים האחרונות קשורים לשאלה הזו. מתח אמיתי שהינו טוב ובריא כל עוד הוא מתקיים מתוך אמון ברצון הטוב של הצד השני.
הבעיה היא שמשהו באמון הזה נפרם בימים אלה. יותר אנשים מאמינים פחות ברצון הטוב של הצד השני. כל צד מדליק את עצמו עוד ועוד, מקשיב רק לעצמו ולא מתעניין בטיעוני הצד השני. זה פשוט מאוד ואפילו הגיוני: אם הצד השני מתכוון להכניע אותי, הרי שיש להכניע אותו ולא להתדיין עם הטיעונים שלו.
וזה עלול להיות הרסני.
'ומי יודע אם לא לעת כזאת הגעת למלכות' (אסתר)
הקהילות המעורבות קמו, חיות ואפילו תוססות אבל המתינות המבורכת כל כך עומדת להן לרועץ. בימים אלה מוטלת עלינו החובה לארוז את כל הערכים המתונים שלנו ולצעוק אותם בקול גדול, להיאבק עליהם ולהזכיר לכל מי ששוכח ומתבלבל ש 80% מסכימים על 80% מהדברים, שאנחנו גוף אחד בעל איברים שונים וטוב שכך! שהדיון הוא מבורך! שהבירור הוא חשוב! שהכוונות של רוב האנשים מגיעות מרצון טוב! שהמשותף גדול עשרות מונים מהמפריד.
יש להגדיר אחרת את המאבק. המאבק איננו בין תומכי הרפורמה למתנגדיה. המאבק הוא בין בעלי הכוונות הטובות לבין גורמים בעלי אינטרס או זדון לפרק ולפצל. אם לזקק את האבחנה, הרי שכל קול שקורא לבירור רעיוני, דיון ואיתור פתרון – רצוי.
כל מי שקורא לפירוד, לסרבנות, לפיצול ופירוק – יש למחות כלפיו, להגיב בנחישות, להבהיר לו שהוא חוצה את הגבול ולהחזיר אותו בשבט או בחסד לבירור הבריא, זה המניח שאנשים אחים אנחנו וביחד נדע למצוא את הפתרונות המוסכמים לכל שאלה – גדולה ככל שתהיה.
באופן מעשי, מצאתי אני את תנועת 'הרבעון הרביעי' ככוח מוביל בעל סיכויים גדולים לייצר השפעה אמיתית בכיוונים אלה ממש. אני ממליץ להקשיב להם ולקחת חלק.
