עלינו להתיישב בכפר אדומים, בין ראשוני הישוב ומקימיו, ב-16 בספטמבר 1979, ימים ספורים לפני ראש השנה. משפחתנו מנתה אז אב, אם ושתי בנות שגילן שנה וחצי וחודש אחד.
העלייה לנקודת היישוב הזמני הייתה חפוזה ובלתי מתוכננת, היינו קומץ משפחות בקרוואנים ישנים וקטנים המחוברים באופן ארעי לקרקע, לגנרטור ולקו מים מאולתר.
התקופה הראשונה לוותה ברוחות חורף סוערות שהזיזו ממקומם חלק מהקרוואנים, בגשמים שוטפים שהציפו את שבילי ההליכה הלא סלולים ובניתוקי חשמל תכופים וכל אחד מאתנו השתתף בתורנויות שמירה מספר פעמים בשבוע.
מבחינתנו, משפחה חילונית, היה זה מפגש מעשי ראשון עם שנת השמיטה שנכנסה לתוקפה ימים ספורים לאחר עלייתנו לקרקע. למדנו משכנינו הדתיים כי את משטח הדשא הקטן שרצינו, יש לשתול לפני ערב ראש השנה. הייתה זאת גם התוודעות ראשונה לשאלה אם ניתן להפעיל מחדש גנרטור שכבה בערב שבת.
אלה היו פכים קטנים בתקופה סוערת, מלאה בחדוות יצירה של הקמת ישוב חדש על ראש הר סחוף רוחות במדבר הלא מיושב. אסיפות החברים והמועמדים שנמשכו אל תוך הלילה. הדיונים שעסקו באופן הביצוע של קווי היסוד של הישוב המעורב ובגודל הבית הראוי למשפחה בחברה הרוצה לשמור על צניעות ולהיות פתוחה לכלל ישראל. הוויכוחים היו סוערים, אך כולם הסכימו שהחלטה שהתקבלה ברוב קולות מחייבת את כולם.
מערכת החינוך, שבהמשך הייתה דגל התפארת של כפר אדומים כיישוב מעורב, החלה כבר בימים הראשונים בדמות מעון לחמישה תינוקות, שתיים מהם בנותינו. תוך כמה חודשים הוקמו הכתות הראשונות לבית הספר המעורב, המשותף לדתיים וחילונים, שצמח עם הילדים שהתבגרו והיישוב כולו.
בית הספר מהווה הוכחה לכך שאין סיבה לגדל את הילדים בישראל בנפרד, מאחורי חומות. מערכת השעורים אפשרה לימודים משותפים של רוב המקצועות, ולימודים נפרדים, על פי בחירת המשפחות, בתחומים אחרים. חשוב מכך, בית הספר יחד עם תושבי היישוב הוכיחו שניתן לחיות בכבוד, בסובלנות ובפתיחות מבלי לוותר על הזהות של כל אחד מחלקי הקהילה.
כשאנחנו מסתכלים לאחור, לאחר יותר מ 40 שנה, אנחנו רואים בניסיון של כפר אדומים, חוויה משמעותית וחיובית עבורנו ועבור הדורות הבאים שצמחו ביישוב.
בהסתכלות קדימה, היינו רוצים לראות את הנחלת ערכי הסובלנות והכבוד ההדדי, יוצאת מהמתחם הדתי-חילוני ציוני ומתרחבת גם ליחס אל אוכלוסיות אחרות בישראל, לרבות אל ערביי ישראל. אנחנו מברכים על המאמצים לפתח בקהילות מרכיבי תרבות וזהות משותפים לכל אוכלוסייתן, לצד המשך השמירה על כיבוד ייחודה של כל קבוצה.
אנחנו רואים בשמחה כיצד קהילות משותפות חדשות קמות ברחבי הארץ, ומקווים שהשפעת הרוח של כפר אדומים תגבר בחברה הישראלית כולה.
