מנהג השמיטה מן התורה הנו אחת ממצוות היסוד החשובות באמונה הישראלית הקדומה. ההימנעות מעבודת האדמה, הפקרת גידולי השדה ומנהגי הקדושה הנהוגים בשנה זאת מהווים שורש ובסיס להעצמת הביטחון באל כמפרנס וכמזין ומדגישים את עקרונות הצדק, החופש והשוויון.
משמעות עצירת הפעילות החקלאית בשנת השמיטה היא כמעט ובלתי נתפסת במושגי המרחב והזמן של העת העתיקה. אם השבת נחשבת כביטוי מופתי של תפיסה סוציאלית קדומה – שנת השמיטה היא ה"חופש הגדול". כאן גם נשאלת השאלה מה עשו האנשים בשנה זו וכיצד העבירו את זמנם הפנוי, האם רק במנוחה ובטלה?
ניתן להעריך כי אנשי המעשה והעמל ידעו לנצל זמנם הפנוי לפעולות מגוונות בקדושה ובחול. ודאי שניצלו את הזמן היקר גם למימוש פעולות שהשמיטה לא אסרה עליהן ובדגש רב על הבניה. בעת העתיקה נדרשה מעורבות של אנשים רבים בבניה הפרטית וכמובן בבניה הציבורית, זמינות כוח האדם הרב היוותה הזדמנות למימוש פעולות בינוי שונות ומגוונות – החל בפעולות הרחבה ושיפוץ של מבנים קיימים, בניית מבנים חדשים וכן פעולות בינוי מאסיביות של פרויקטים ציבוריים גדולים ומורכבים כגון חומות ומגדלים.
במהלך שנת השמיטה הבאה עלינו נקיים פעילות חוויתית מהנה לכל המשפחה "אדם אדמה אדומים" בה נלמד על שיטות ומסורות הבניה כפי שנהגו בעת העתיקה. הפעילות תתקיים ב"מכתש" הסמוך לשכונת שתילי הזית. מוזמנים בברכה!
ד"ר אסף אברהם: ארכיאולוג, מנהל מרכז המבקרים מצפה המשואות בירושלים. עוסק בחקר הבניה בעת העתיקה והשלכותיה על בניה סביבתית מודרנית (המחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית אונ' בן גוריון).
"ההחלטה על מיזם הבניה באדמה נולדה מתוך היכרותי עם שיטות הבניה הקדומות במסגרת מחקרי בתחום. הבניה באדמה ליוותה את האדם מראשית ימי הופעתו והיא מקבלת ביטוי מתחדש גם בימינו. הבניה באדמה היא אמצעי מדהים לחיבור רגשי לטבע שסביבנו. המגע הישיר עם האדמה והצומח יוצר הזדמנות לחוויה יוצאת דופן שמשאירה חותם על הנפש ובודאי על נפשם הצעירה של הילדים – אותה לעולם לא ישכחו".
