לפני כמה שבועות, כשהתחילו להישמע רעמי המשבר הפוליטי-חברתי, עלתה תחושה אצלנו, כמה מתושבי כפר אדומים, שנכון יהיה להקדיש ערב יישובי לתכנית לוין-רוטמן למערכת המשפט. הרגשנו שבעוד שהמרחב הציבורי-ישראלי גועש ורותח סביב התכנית, המרחב היישובי נשאר שותק. אמנם, השתיקה מובנת. הנושא רגיש ונפיץ, מעיר ומדגיש הבדלים עמוקים בין שכנים וחברים – הבדלים שבתנאים רגילים הם לא פשוטים, ואולי ביישוב משותף, שמראש מורכב מאנשים שונים, הם אפילו מאתגרים יותר. ועם כל זה, השתיקה צרמה לנו, וחיפשנו דרך לעורר בנושא דיון ציבורי-יישובי שיש לו ערך.
איך עושים את זה? אחרי פניה ראשונה מצד זאב אליצור לרכזת הקהילה, קרין אזולאי הנהדרת, קיבלנו רוח גבית ותמיכה לא-מובנת-מאליה להרים ערב בנושא. משם התחיל תהליך ארוך לגיבוש אופי הערב. מי ידברו? אנשים מבפנים או אנשים מבחוץ? תחת איזו כותרת? מי ינחה? איך נכון לנהל דיון 'בגובה העיניים' שיהיה נגיש גם למי שלא בקיא בפרטים? האם פאנל מעורב של תומכים ומתנגדים יוביל לפיצוץ? איך לבנות את הערב כך שמירב האנשים ירגישו בנוח להגיע? כל השאלות האלה העסיקו אותנו מאד, לצד ניסיונות מייאשים לאתר תאריך מתאים לכולם… בדיונים בינינו הלך הערב והתגבש, ובסופו של דבר סוכם לקיים פאנל רחב שיכלול מגוון דעות, על הקשת שבין תמיכה בתוכנית לבין התנגדות לה, והכל בידי 'כוחות מקומיים' בלבד. גויסו שישה דוברים, שכל אחד מהם הביע נכונות להשתתף בפאנל – השר לשעבר אורי אריאל, יהודה אלבק, רן ברץ, ג'ואי אש, רפי אטינגר ואני, בהנחייתו של איתן להמן. בנוסף, כדי ליצור בסיס ברור לדיון ולהנגיש את הנושא לקהל, גובשה לקראת הערב והופצה מראש לדוברים מצגת קצרה שבה תוארו עיקרי התכנית באופן ניטרלי ככל הניתן.
הערב נערך תחת הכותרת "תכנית לוין-רוטמן למערכת המשפט – מתקנים או הורסים?", ופרסומים לקראתו הופצו ביישובי גוש אדומים. לערב עצמו הגיע קהל בהיקף מכובד, והוא נפתח בהצגת הדוברים ועיקרי התכנית הממשלתית בידי המנחה. לאחר מכן כל דובר הציג את עמדתו ביחס לתכנית או חלקה במשך חמש דקות, וכן נשאל שאלה בידי המנחה ובידי חבר אחר של הפאנל, לצד מעט שאלות מהקהל, עקב התאחרות השעה. בדרך הזו נפרשו נקודות מבט שונות ביחס לתכנית, וגם מעבר לה. זכורים לי במיוחד הדברים שסיפר השר לשעבר אריאל שאמר לו אבא שלו, כי אותם צעדים שבעיניו הם חיוביים ומקדמים את הגאולה, בעיני אחרים הם שליליים ומקדמים חורבן – "תזכור את זה ותכבד את זה".
הערב שקיימנו לא פתר את המשבר שבו נתונה מדינת ישראל, ולא גובש בו מתווה מלא ומוסכם בין הדוברים, גם אם התגלו 'איים' של הסכמה. יחד עם זאת, במישור האישי הערב הפחית עבורי את מפלס החששות מדיון עם אנשים שדעותיהם הפוכות, ותרם מאד להבנה שלי את נקודת מבטם. בנוסף, במישור הקהילתי, כפי שעלה מתגובות חיוביות שקיבלנו, הערב המחיש שניתן להעלות נושא נפיץ בדרך קהילתית ולקיים בו דיון מכבד ואיכותי, הנותן מקום לדעות מגוונות. אם מעיפים מבט בדיונים המקבילים שמתרחשים במרחב הציבורי סביבנו – דיונים שרובם נעים בין הסתגרות לבין אלימות ושטחיות – זכינו בערב בכפר להצביע על אלטרנטיבה אחרת, דיינו ואשרינו.
תודה גדולה לקרין רכזת הקהילה ולכל מי שדחף, תמך, השתתף, הגיע ותרם לקיום הערב!
שנזכה לבשורות טובות, לדברי שלום ואמת.
