באחת מקבוצות הוואטסאפ, ראיתי מודעה: "סניף ירושלים של עמותת קו לחיים מחפש קהילה חמה שתארח מחנה קיץ סניפי". מיד הרגשתי שזה בדיוק הדבר שחיפשתי.
שלום, שמי חגי, אני חבר בקהילת נטור ואני רוצה לשתף אתכם ביוזמה שצמחה אצלנו בקהילה. לארח מחנה של ילדים עם מוגבלויות? לא היה לי מושג מה זה אומר. התקשרתי לסניף, דברתי עם המנהל שהסביר לי שלוח הזמנים קצר ומאתגר, המחנה אמור להתקיים עוד חודש וחצי וכדי שהוא יתקיים צריך לגייס 50,000 ₪
למרות שלא היה לי מושג מאיפה אני הולך להשיג 50,000 ש"ח, עניתי "בעזרת ה' נעשה ונצליח". בתוכי ידעתי שזה מה שאני רוצה להציע לקהילה לעשות בקיץ.
הראשון שפניתי אליו היה רכז הנוער, סיפרתי לו על הרעיון לארח ביחד עם הנוער והקהילה את המחנה, התגובה הראשונה שלו הייתה "מה אתה משוגע מאיפה נביא סכום כזה? התקציב של הנוער הוא 3000 ₪ לכל השנה! 50,000 מאיפה??" אז אמרתי לו את האמת, שאין לי מושג מאיפה, אבל אם לא ננסה לא נדע. באותה פגישה נולד השותף הראשון שלי ליוזמה.
מהר מאוד, הנוער הצטרף ליוזמה, עבר מבית לבית ביישובים באזור, אסף תרומות והרים הפנינג תרומות אזורי. קהילת נטור כולה התגייסה וכל אחד תרם והתרים את חבריו, הוריו ומכריו. בתי האריזה בגולן תרמו פירות, עסקים תרמו ממרכולתם… בקיצור כל האזור נדבק ברצון לעשות טוב.
בסיכומו של דבר, גייסנו למעלה מ 60,000 ₪ בכסף וסכום דומה בתרומות שוות כסף.
המחנה התארח בנטור למשך חמישה ימים בקיץ האחרון. חמישה ימים בהם הילדים מעמותת קו לחיים והנוער שלנו היו מחוברים 24/7 בטיולים, ברפטינג, פיינטבול, שייט בכינרת ועוד. חברים רבים מהקהילה סייעו לאורך כל ימי המחנה. בשישי שבת אכלנו כולם יחד במאהל, בתפילה בבית הכנסת השתתפו הילדים בתפילה ועלו לתורה. כשהסתיים המחנה, הייתה פרידה מרגשת שבה סיכמו הילדים ואמרו שמחנה כזה לא היה להם מעולם!
אני מאמין שתפקידה הטבעי של קהילה, היא להפיץ אור ולהשפיע על סביבתה. זכינו לראות את הקהילה שלנו במיטבה. קהילה מתחדשת שלא מסתפקת בלהתעסק בעצמה ומאירה אור גדול החוצה. קהילה שהקשר האנושי נבנה בה על יסודות איתנים של שיתוף פעולה, נתינה וחסד.
בימים אלו, בשיתוף צוות רשת קהילות מיתרים, אנו מסייעים לקהילות שמעוניינות לפתח פעילויות ופרויקטים חברתיים מסוג זה.
