"וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ…" (שמות כ"ג י' – י"א)
כידוע, מעגל השנה היהודי מסמן את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות בו מתחילים במניין השנים למצוות שונות התלויות בארץ (ערלה, נטע רבעי וכו…) ואילו מעגל השנה הישראלי – ציוני מכתיר את היום כחג הנטיעות, הפרחת השממה וגאולת הקרקע. אולם מה עושים כאשר חגיגת הנטיעות אינה אפשרית וכאשר אנו מצווים להשבית את עבודת האדמה? פשוט לומדים!
ט"ו בשבט של שנת השמיטה הנוכחית (תשפ"ב) 'קורא' לנו לפתוח את הספרים (ואת הלב) ללימוד משותף סביב הנושא.
בבית המדרש שאנו עמלים על גיבושו בימים אלו, נבקש לבדוק מה בין השמיטה ההלכתית לבין הישראליות העכשווית.
ראשית, נבקש לצלול לעולם חכמי המשנה ולהכיר טוב יותר הלכות שונות ממסכת שביעית, נלמד יחד משניות תוך קיום דו שיח עם חקלאי ישראלי שומר שמיטה ודרך השיח נבין כיצד מביאים הלכה לכדי מעשה ומהם אתגרי החקלאי המודרני אל מול הלכות מסכת שביעית.
לאחר שנשוב מן השדה, נבקש לעבור לעולמות הצריכה והקיימות. כידוע, מצוות השמיטה מתווה לנו דרך של צמצום הצריכה ומתן מנוחה למשאבי הטבע ולאמא אדמה, בשיחה משותפת עם חברת קהילה אשר מתמחה בפירסום והתנהגות צרכנים ועם מעצבת אופנה, נבין האם אפשר לעצור את מעגל הצריכה האין סופי ולקיים את עקרונות השמיטה והקיימות בתוך תרבות הצריכה ו'האופנה המהירה' הנהוגה בימינו.
מהיכלי הקניות וממרחבי הפרסום נגיע לבית המשפט ולעולם התכנון, ההלכה היהודית מקדשת את שנת החמישים (היא שנת היובל) וזאת לאחר שבעה מחזורי שמיטה כאשר חלק ממצוות היובל היא שחרור העבדים והחזרת הקרקעות לבעליהן. בשיחה עם משפטן חבר קהילה ועם מתכננת חברת קהילה נדון ונעיין יחד בפסוק מספר ויקרא אשר מוזכרת בו שנת היובל (”וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ , ויקרא כ"ה י'.) ונבדוק האם עקרונות היובל יכולים להתקיים גם היום במסגרת המשפטית והתכנונית הקיימת במדינת ישראל? אילו רעיונות חברתיים חבויים בשנה זו? וכיצד ניתן "להשיב איש.ה אל אחוזתו.ה" בימינו אנו?
ומן המשפט ועולם התכנון נסיים בעולמות התרבות. בשיחה עם חברת וחבר קהילה העוסקים בעולם קולנוע והתרבות ננסה לבדוק מהם ייצוגי השמיטה בעולמות אלה? כיצד מתייחסת היצירה הישראלית לשמיטה והאם יש מקום לשנות את השיח התרבותי ולשמוט גם בעולם היצירה?
בית המדרש המתוכנן עושה את צעדיו הראשונים בימים אלו, לאור העובדה כי חברי קהילת 'משותף תל אביב' מתגוררים באזורים שונים של העיר תוך ריחוק גיאוגרפי, אנו מקווים שבית המדרש הנ"ל ישמש כזירה להחלפת דעות ורעיונות, למפגש בלתי אמצעי בין א.נשים שונים מרקע שונה והשקפות עולם שונות וכן להיכרות וגיבוש של חברי הקהילה.
אלעד רזניק, חבר קהילת 'משותף תל אביב'. נשוי לעדי ואבא לבנימין, מלאכי ונעמי. עוסק בתכנון סביבות עבודה ופעיל בועד העמותה.
