בשבוע שעבר נפגשתי עם כיתה ו "קשת" מבית הספר 'אלומים' באפרת, לשוחח על הבעיות המורכבות של מדינת ישראל. נפגשתי איתם ביער קטן ליד גן הורדים, אחרי שהם ביקרו בכנסת, על מנת לנסות להבין את האתגר העומד לפתחנו, היושבים בציון, הנקרא 'דמוקרטיה, חוק ומשפט'. למרות עומק הנושא התלמידים שישבו ישיבה מזרחית תחת עצי האורן, שינסו מותניים, הפשילו שרוולים, פתחו את ראשם לחשיבה וצללו לעומק הסוגיה.
ראשית שמחתי שהצלחנו יחד להבין את השאלה, על גווניה ולעומקה. הילדים אחזו במהות השאלה ומתוך כך פתחו עוד שאלות משנה ועוד סוגיות שהלכו והסתעפו. ניכר היה שחלק מהשאלות נבעו ממה שהם שמעו בחדשות בחודשים האחרונים, וחלק מהשאלות נבעו מסקרנות טבעית ורצון לחקור.
אבל השמחה האמתית התחילה מאוחר יותר. כאשר התלמידים החלו להביע את דעתם בסוגיות הבוערות. דעות מגוונות ומנומקות. בכיתה נשמעו שלל דעות. ולמרות השמש הקופחת והישיבה על האדמה, התלמידים עשו כל מאמץ להקשיב אלו לאלו (וזהו שיעור גדול לנו המבוגרים, שעלינו ללמוד מהילדים הצעירים על מלאכת ההקשבה). תוך כדי השיחה הפניתי את תשומת ליבם של התלמידים לריבוי הדעות והקולות המתקיים בדיון שלפנינו – וכשם שכך הדברים בכיתה שלנו, כן פני הדברים בחברה הישראלית ובדיון הציבורי שמתנהל בסוגיה זו בימים אלו.
כאשר סיימנו לשמוע את קשת הדעות של הכיתה, הילדים שהביעו דעה נחרצת ומנומקת גם ידעו לומר שניתן למצוא פשרה בין שלל הדעות. הם אמרו זאת באופן ספונטני ומבלי התערבות כלשהי שלי. 'אין צורך להתבצר בעמדות אלא להגיע להחלטה משותפת שמקובלת על כולם', כך המליצה אחת מהבנות. ומיד השיב חבר לכיתה שיש לידה ש'ניתן לקיים פשרה ובלבד שהפשרה לא תטשטש את הדעות השונות אלא תכיל אותן. תלמיד נוסף, שכבר התקשה לשבת ישיבה מזרחית ועמד הוסיף ואמר 'זה דומה מאוד לבית הספר המשלב שבו אנחנו לומדים. הרי גם בכיתה שלנו נשמעות שלל דעות, וכל אחד לומד מהשני ולא רומס את דעתו של האחר". 'אם אני יכולה להיות דתייה ואת חילונית ועדיין ללמוד באותה הכיתה, אולי ניתן להושיב באותה הכנסת אנשים שהם בעד ונגד ויחד הם יפתרו את הבעיות השונות' המליצה אחת התלמידות.
ואכן, לאחר דברי החכמה של התלמידות והתלמידים ניסינו לחשוב על כמה דרכים שבהם ניתן לפתור את המתחים והבעיות שצצו בין הדעות השונות שהם השמיעו. ולא חלפו להן אלא דקות קצרות והכיתה הצליחה למצוא ארבעה פתונות לסוגיה תוך מענה מיטבי לשלל הדעות שנשמעו.
סיימנו את המפגש בתפילה, שמלאכת ההקשבה שחווינו תהיה נחלת כל החברה בישראל, ושחכמת הילדים והנכונות שלהם להגיע להדברות ולהסכמות רחבות תגיע ל-120 חברי הכנסת ולשלל המפגינים, בעד ונגד.
המפגש הזה היה מפגש מעורר השראה ואופטימיות בעבורי. ראשית, התפעמתי מהיכולת של התלמידים הצעירים להבין את הסוגיות העמוקות המעסיקות כיום את אזרחי מדינת ישראל. שנית, ראיתי במו עיני איך מלאכת החינוך המשלב שכולנו עמלים עליה, יום יום, שעה שעה, אכן מצליחה להשפיע עמוקות על יכולת ההקשבה של התלמידים ועל הנכונות שלהם לנהל דיאלוג. ומעל הכל התרגשתי מעצם השאיפה הטבעית של התלמידים למצוא מענה רחב ומכיל שיתן מקום לריבוי הקולות שבכיתה.
