"באתי מעולם המילה
ומילה הפכה לחומר ולצליל
ונבראו בי עולמות של געגוע
ויש קול כמיהה, שמלווה ועוטף את התנועות שלי
גם באמנות וגם בחיים
משהו שהוא מעל כל הנפרדים, שמחבר ואוסף הכל לאחד.
ופתאום, המואזין, והפיוטים של שבת במקאם חיג'אז היינו הך הם. והלב נפתח ומתפלל ושר"
קול המואזין כהשראה
"אולי החוויה הרוחנית החזקה ביותר שלי מכל שנותיי בבצלאל – היא קול ההזמנה לתפילה של המואזין, הממלא את השמים והלב שלי שנפתח ונמשך ונקרא לתפילה. הרוגע שהתפשט בי, הבית שהתעורר בי – לקח לי זמן להפנים – אבל זה לקח אותי הביתה. מרגע שדרכו רגלי בבצלאל נפתחה בפני ההזדמנות להתבונן בחופשיות בעולם מתוך ההקשרים השונים בחיי "
על תהליך היצירה
בעבודתה, צפנת שוזרת בין העומק והרוחניות של הרי יהודה לבין הצחיחות והסוד של המדבר והים. היא עובדת עם חומרים לא מעובדים בצורתם הטבעית, וביד מכוונת, מאפשרת לחומר הגלם לחשוף את עצמו ולספר את סיפורו. צפנת שואבת השראה מהמורשת היהודית, מהשירה ומהמסע האישי המתמשך שלה
"עם שאלת המתח שבין השמים למים, צללתי פנימה אל עולם הפיוט והמילה, והמילה שלחה אותי באופן ישיר אל כתב הסת"ם, אל הדיו והקלף. חיפשתי דרך להדגיש את החיכוך שנוצר לי שם בין המשמעות של המילה הכתובה לצורה בה היא נכתבת ונוכחת בחומר. המעבר אל הצמר הגולמי כמו קרה מעצמו, האינטנסיביות של תהליך עיבוד הצמר, משהו בראשוניות שזה מביא אתו, החל משלב הגזיזה ודרך הניקוי הניפוץ והסירוק, הליבוד הרטוב, וחזרה לכתיבת הסת"ם עם ליבוד יבש. הפעם תוך מודעות מלאה לתהליך ולכרוך בו"
אם רץ לבך – התערוכה
בשנה האחרונה הציגה צפנת את תערוכת הגמר שלה שנגעה בהרבה חלומות אישיים.
"התערוכה שילבה וחיברה כמה אהבות שלי, הראשונית לכתיבת הסת"ם שהחלה לפני כמה שנים (השנה בפורים קראתי את המגילה מתוך מגילה שכתבתי), אהבת הניגון – ברקע התערוכה התנגנה הקלטה שלי שרה את הפיוט 'אזמר בשבחין', פיוט ארוך וחזרתי ואת העבודה עם החומר מראשיתו – את הצמר אספתי מכל חלקי הארץ, כאן מקרוב, בחווה מקומית על יד היישוב, ומצפון ודרום. את חלקו גזזתי לבד. ניקיתי, ניפצתי, סירקתי וליבדתי .
מלאכת הליבוד היא מלאכה של קשירת קשרים,
בתנועה בחיכוך ובחום.
נדרש הרבה זמן, נדרשת סבלנות.
להפוך עננים של צמר למשטח חזק ועמיד.
אבל משהו בחזרתיות של התנועות,
במדיטטיביות שלהן,
הופך את הפעולה לתפילה,
את ההתכווננות ליצירה.
הכל הפך אחד בתערוכה.
בבחירות ובדיוק של מילים.
מאז אני כל הזמן ממשיכה לחקור חומרים ומפגשים, וקושרת קשרים בין האדם לחומר, והוא מתגלה ומתחדש בכל מפגש כזה.
בשנה האחרונה אני מקיימת סדנאות במגוון תחומים לקהל הרחב, מתמקצעת בכתיבת הסת"ם וממשיכה לגלות, ליצור ולהתרגש.
