אנחנו במיתרים חרטנו על דגלנו את היכולת לייצר מרחב משותף גם כשיש אי הסכמות. הגנים, בתי והספר בחינוך המשלב והקהילות המעורבות מדגימים יום יום את כוחם של החיים המשותפים. היום, כשלצערנו, כולם רואים כמה שזה נדרש, אנחנו מבינים שגם מלחמה על שלמות החברה הישראלית היא מלחמה על הבית.
דומה שאפילו שיח הופך לפעולה מנהיגותית. ומיתרים החליטה להצטרף למנהיגי החברה האזרחית ולקחת חלק במאהל ההסכמות שבגן הורדים ליד כנסת ישראל, משרד ראש הממשלה ובית המשפט העליון. בין השותפים הנוספים במאהל – הקיבוץ הדתי, גשר, נאמני תורה ועבודה, השומר החדש, פנימה, קולך וארגונים רבים נוספים.
אוהל הוקם, חשמל סודר, ואכן אנשים עזבו הכל, את הבית והעבודה, והגיעו למאהל, נשים וגברים, חילונים ודתיים, תומכי הרפורמה ומתנגדיה, יושבים יחד. אנרגיות של אנשים מכל הארץ שמסרבים להיות אחים שרבים זה עם זה. שמבינים שאין לנו מקום אחר. שנועדנו להיות פה, ונועדנו להיות פה ביחד. אנשים שבאו לרפא. להראות שאפשר לבנות מדינה, לבנות בית, שיש בו מקום לכל הדעות, לכל הקולות, לכל המיתרים, ולדאוג יחד לעתיד המשותף שלנו.
המאהל הושק ב5.3 בשיחה עם ח"כ חילי טרופר, ובערבים העוקבים התארחו באוהל מנהיגים מקצוות הקשת הפוליטית שישבו לשוחח בניסיון להגיע להסכמות. אם יש דבר שכולם הסכימו עליו היה זה שאסור שנתפלג כי כולנו נפסיד, שחייבים להגיע להסכמות, שחלילה לנו מליפול למלחמת אחים, וכי תפקידם של המנהיגים הוא להביא אותנו מחוץ לאזור החורבן הזה.
אני מאמינה שתפקידנו בעת הזו, של כל השותפים הרבים לדרך החיים המשותפים, היא לקרוא למנהיגינו להידברות הזו, לדיאלוג – לשיח של הסכמות, שיח של פשרות מתוך עוצמה פנימית ולא מתוך כיפוף ידיים או כניעה. ואכן שמחתי לפגוש באוהל ההסכמות רבים מאנשי מיתרים, מהקהילות, ממסגרות החינוך, ובכלל זה גם תלמידי בתי הספר התיכוניים שלנו: יחד מודיעין, ומיתרים רעננה, שהשמיעו קול נגד הפלגנות, ובעד היכולת להסכים. וכמותם גם רבים אחרים שעשו ועושים זאת במחוזותיהם.
מי ייתן שהפעולות האלו, אחת ועוד אחת ועוד אחת, יצטברו לכדי גל גדול שישטוף את המדינה ויביא למהפך: לא מהפך מצד זה לצד אחר, אלא מהפך בצורה ובדרך: בשיח, בהתנהלות, בהקשבה, בכבוד ובסובלנות – הנדרשים כל כך בעת הזו.
ולטווח הארוך נמשיך לעשות את המעשה החינוכי המושתת על ערכי היהדות, הדמוקרטיה והציונות יחד עם פרקטיקות של יצירת מרחבים משותפים גם כשיש אי הסכמות, ונצמיח כאן דור שאלו יהיו הערכים שלאורם הוא פועל, כדי שכשנגיע לפעם הבאה שהפצע הישראלי יתעורר לדמם, הדימום יהיה בשליטה ולא נגיע, חלילה, שוב לשולחן הניתוחים.
