יום העצמאות הוא יום בעל מרכיבים רבים. חלק מהם מבטאים באופן עמוק את משמעותו של היום: השאת המשואות, טקסי מצטייני צה"ל בבית הנשיא, חידון התנ"ך לנוער, פרס ישראל, תפילה חגיגית ועוד. ומהם המבקשים לחגוג את השמחה שבעצמאותנו: הופעות וזיקוקים רחובות העיר, שירה בציבור, ריקודי עם ועוד. השנה, מתחזקת התחושה שחגיגות העצמאות אינן יכולות להיעשות כבכל שנה אחרת, ויש לצרף אליהן מרכיב משמעותי המעלה על נס את סיפורה של המדינה, ומנחיל לדור הצעיר את תחושת השייכות והחיבור האישי אל הסיפור הלאומי הגדול. כיצד עושים זאת? היכן מוסיפים עוד מרכיב ביום עמוס פעילויות ממילא?
אחת התשובות לעניין היא "הגדת יום העצמאות". הרעיון ליזום ולכתוב הגדה ייחודית ליום העצמאות נהגה כבר בשנותיה הראשונות של המדינה. ובשנת 1952, לקראת יום העצמאות, עיבד וחיבר הסופר אהרן מגד עבור צה"ל את "הגדת עצמאות", תוך שהוא בונה אותה על בסיס התבניות המוכרות מהגדת ליל הסדר המסורתית. המטרה הייתה להפיץ את ההגדה בקרב כל חיילי צה"ל, ולקרוא ממנה במהלך סעודת החג. אך בלחץ הרבנות הצבאית והמפלגות הדתיות נגנזה ההגדה עוד לפני יום העצמאות, בטענה שהיא מציגה עמדה חד ערכית שאינה נותנת מקום לאמונה באלוהי ישראל. הגדה זו היוותה השראה לעריכת ההגדה שלפניכם, ואף שובצו מספר קטעים ממנה בהגדה זו. אך יחד עם זאת, כדרכנו במיתרים, השתדלנו לאפשר להגדה לשאת ריבוי קולות ולאפשר לאנשים ונשים בעלי זהויות שונות למצוא את השתקפות קולם, אמונתם ומסורת אבותיהם ואמותיהם באותה יצירה מחודשת. כבכל יצירה מורכבת אפשר שיהיו חלקים שלא יהיו לרוחו של מאן דהו – ועל כך הסליחה.
ההגדה היא מצע והצעה. לכל משפחה ומשפחה יש את ההגדה שלה: את הסיפור המשפחתי והקהילתי שלה, על הרגעים המכוננים שבו, ועל הערכים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי או שאליהם הם אורגים. לכל אישה ואיש יש את השפה הפנימית שלה שבה היא מבקשת לתאר את אשר ארע. אך יחד עם זאת יש לנו סיפור משותף שאנו מבקשים להנחיל אותו לא כסיפור של פרטים ויחידים אלא כסיפור של עם. המעבר הזה מהאישי אל הלאומי וחזרה, תוך שמירת שני הקצוות מחוברים זה לזה: הקול האישי והאותנטי והשייכות אל הסיפור הגדול היא זו שעומדת ביסוד ההצעה לספר את ההגדה בחיק המשפחה ביום העצמאות. העברת המסורת הזו מדור לדור, מסבים וסבתות, דרך ההורים אל הדור הצעיר – מבטאת את החיבור העמוק שבין האישי והלאומי, בין הזהות של היחיד אל השייכות אל הכלל, שייכות ההולכת ונבנית מתוך הזהות הייחודית של הבית והקהילה, ולא מתוך כור היתוך גדול שמכסה עליהם.
בשונה מליל הסדר בו ההתקהלות היא משפחתית, הרי שבחגיגות יום העצמאות ההתקהלות בערב היא דווקא ציבורית. ואולם, ביום העצמאות עצמו, כשנאספים לפיקניק או למנגל המשפחתי – משפחה ומשפחה כדרכה, הרי שניתן להוסיף ולקרוא יחד מן ההגדה ולהוסיף עליה עוד כהנה וכהנה מפיהם של בני ובנות המשפחה. אנו מזמינים אתכם לקחת את ההגדה אתכם אל ההתכנסות המשפחתית ולהוסיף עליה סיפורים משפחתיים, שירים אהובים ומקורות נוספים ולמלא במשמעות את שמחת החג, וליצור במילותיכם שלכם את ההגדה המתארת כיצד הפכו האגדה והחלום למציאות מכוח הרצון והעשייה.
