החל מגיל עשר, כאשר חזרתי ממחנה הקיץ (מחנה רמה) בארה״ב בה גדלתי, הייתי סופר קודם את החודשים, ואז את השבועות, ולבסוף את הימים עד שיכולתי לחזור למחנה. חיכיתי כל השנה לחזור לא רק בגלל החברים והחוויות, אלא בעיקר כי מחנה הקיץ היווה עבורי מקור לחינוך היהודי המשמעותי ביותר שרק יכולתי לדמיין.
בבית הספר היהודי המשלים למדנו על היהדות וחלקינו יישמנו את הנלמד בבית או בבית הכנסת, אך במחנה הקיץ, חיינו את היהדות – את השפה העברית, את מועדי הלוח העברי, ועוד.
לכן, אין זה פלא שתשעה באב תפס מקום משמעותי בתודעה היהודית שלי, זאת, על אף שלא גדלתי בבית דתי. בזכות החינוך הבלתי פורמאלי שקיבלתי במחנה הקיץ, התמודדתי, בצורה התואמת את גילי, עם משמעות היום. למדתי את המנגינות של מגילת איכה ושל הקינות, ומבלי להבין עברית, הבנתי את רוח היום.
יכולתי אמנם להחליט אם לצום או לא, אבל האווירה ביום הזה היתה שונה ובמחנה הקיץ למדנו מדוע.
רק שנים לאחר מכן, כשעבדתי כרב תנועת הנוער נוע״ם, וביקשנו לציין את יום תשעה באב בקרב הצוות לפני בואם של החניכים, הבנתי את הפספוס הגדול של תשעה באב בציבור הישראלי הלא-דתי.
היות והיום צוין בחודשי הקיץ, בהיעדר בתי ספר, רבים לא הכירו בכלל את משמעות היום. באותו ערב, התברר לי שזו אחריות מסגרות החינוך הבלתי-פורמליות, ביניהן הקהילה, להעניק משמעות ליום זה עבור כלל הציבור הישראלי.
ספרו של אליסף תל-אור, בכייה לדורות, שופך אור לא רק על האתגרים החינוכיים של ציון תשעה באב בחברה מעורבת אלא מנגיש את הפריזמות הרבות על ידן ניתן להתחבר ליום.
באמצעות השירה – החל ממגילת איכה ועד לשירת המאה ה20, מראה הספר כיצד הדורות כולם התמודדו עם הצער והאבל והצליחו לחבר בין האבל האישי והאבל לאומי.
זאת ועוד, הספר איננו מסתפק בהעברת לקחים מן העבר; הספר מאפשר לנו, חברות וחברי הקהילות המעורבות, לייצר את החיבור עבור קהילותינו.
בדומה להס, ארלוזרוב וכצנלסון, מאמין תל אור שאסור שתשעה באב יהפוך ליום אבל דתי אשר לא מעניין את מי שלא מרגיש.ה מחוייבות לעולם ההלכה. אף אני שותף לאמונה זו.
החומר שהכניס תל אור לספר צריך לעניין ולהוות חידוש אפילו עבור אלה המציינים את תענית תשעה באב בכל שנה בשנה. אך יתר על כך, הספר מאפשר לנו להתבונן בהיסטוריה היהודית ולשאול כיצד העבר משפיע עלינו, כיצד נוכל בו זמנית ללמוד לקח מן העבר ולצד זאת פשוט לשהות בתוך הכאב תוך הזדהות עם הדורות שקדמו לנו ועם האוכלוסיות בימינו שחוות כאב דומה.
תשעה באב מהווה אתגר במיוחד עבור כל מי שעיקר העבודה שלה.ו איננה בתוך בית הספר אלא בקהילה, בתנועת נוער או במפגשים הלא פורמליים שנוצרים בין חברים.
הקובץ בכייה לדורות מכיר באתגר הגדול שיש בפנינו ומעודד אותנו לא לוותר אלא לתפוס את ההזדמנות האדירה הזאת ולייצר חוויה של זכרון, כאב, אבל, ולימוד שעשויה לייצר משמעות עבור כל אחת ואחד.
