מה האסוציאציה הראשונה שלנו לביטוי 'סיורי סליחות'? שעות ערב מאוחרות/בוקר מוקדמות בשכונת נחלאות, תה מתוק, פיוטי עדות המזרח, אולי תלמידים טרוטיי עיניים או פנסיונרים מלאי עניין? בקהילת 'פסיפס' רחובות החליטו ללכת על קונספט שונה. השנה תהייה זו הפעם החמישית שהם יצאו לסיור סליחות 'חברתי' בעיצומם של הימים הנוראים, סיור של חשבון נפש המבקש להכיר ולהתחבר לקהילות שונות בעיר ולהניע פעילות חברתית במהלך השנה.
הורתו של סיור הסליחות המיוחד הוא בעמותת "שותפות בקהילה" שהוקמה על ידי תושבי ותושבות העיר שביקשו לפעול למען שיפור איכות החיים ברחובות (בין היתר א.נשי קהילת פסיפס, דרור ישראל, השומר הצעיר והמרכזים לצדק חברתי ומרכז הגישור בעיר). סקר שנעשה על ידי חברי העמותה העלה שישנו צמא אדיר להשתייכות לקהילה – וכתוצאה מכך הוחלט על פתיחת השנה בסיור היכרות המסתיים עם תוצר: אמנה חברתית שבה יש התחייבות לפעול וליצור קשר עם קהילות נוספות בעיר, וכן בחלוקה של רשימה של ארגונים קהילתיים בהם ניתן להתנדב.
איך זה קורה בפועל?
לאחר שנופלת ההחלטה על מוקד הסיור מאתרים.ות מובילי ומובילות המיזם את הפעילים.ות בקהילה אותה הם מבקשים להכיר. יחד מוגדרות כשמונה סוגיות או מוקדי העניין הראויים לציון, ועל בסיסם נבנים המסלול ואתרי הביקור והמפגש. בשלב הסופי עוברים מדריכים.ות הכשרה להדרכת הסיור – ויוצאים לדרך. השנה הראשונה חזרה לימיה הראשונים של רחובות – בין היתר לבית העם שהוקם בסמוך לבית הכנסת ולהחלטה לא לקבוע פעילות תרבותית בשעות התפילה. בשנה השנייה יצאו המסיירים.ות לשכונת שעריים בה התגוררו משפחות ממוצא תימני החל מראשית המאה העשרים. שכונת 'קרית משה' המאוכלסת על ידי משפחות רבות הנמנות על יוצאי אתיופיה היתה יעד הסיור השלישי, שם עסקו בסוגיות כמו שיטור יתר בשכונה ונפגשו עם כל הצדדים הנוגעים בדבר. אתגרי הקורונה גרמו למארגני.ות הסיור להמיר את הביקור הרגלי בסרטונים שנעשו על הקהילה החרדית ברחובות בשנה שעברה ועל קהילת יוצאי ברית המועצות לשעבר בשנה הנוכחית. בסיומו של כל סיור מתקיים דיון וחשיבה משותפת סביב כוס קפה וכיבוד.
ד"ר שרמן רוזנפלד, חבר קהילת פסיפס, פעיל חברתי בעיר וממקימי מיזם סיור הסליחות, מספר על שתי תחנות משמעותיות בהן ביקר:
הפעמון של רחובות – שימש כאמצעי להודעות והתרעות בימיה הראשונים של רחובות, למשל בעת שריפה או שוד. באחד הימים הופעל הפעמון על מנת להוקיע נערות שהואשמו בגניבה "זמורות יבשות" ושהוצגו באופן לא מכובד בכיכר העיר. בתחנה הושמע שיר מחאה שחובר לציון האירוע. במהלך השנים עורר השיר סערת רגשות ונאסר להשמיע אותו. הביקור בתחנה הוביל לדיון ער אודות השאלה האם הרקע למעשה ההיסטורי השתנה, או שמא הוא עדיין אתנו.
בתי הכנסת של עדת 'ביתא ישראל' בשכונת 'קרית משה' – המרקם העדין בין המסורת מאתיופיה על הנהגת הקייסים שבה ובין הסמכות הדתית בארץ, וכן המפגש עם המנהגים, כלי הנגינה והצעירים המבקשים לייצר סינתזה בין הישראליות העכשווית ומורשת העבר, עוררו שיחה על זהות רבת פנים.
"צריך להגיע עם הרבה סקרנות" מסכם רוזנפלד "זהו סוג של מחקר משותף שמוביל לפעילות חברתית המבקשת להנגיש את הידע ולחבר בין קהילות שונות בעיר."
ד"ר רוזנפלד הוא חבר קהילת פסיפס המעורבת ברחובות, ד"ר לביולוגיה והוראת המדעים העובד במכון ויצמן מאז שעלה מארה"ב בשנת 1982. הינו פעיל חברתי. שעוד בטרם עלה ארצה היה אקטיביסט בזירות כמו המאבק להעלאת יהודי ברית המועצות ופעילות נגד תעמולה אנטי-ישראלית באוניברסיטאות ואף כיום מעורב בפעילות קהילתית בעיר.
קהילת פסיפס – הוקמה לפני שנים-עשרה שנה במטרה ליצור זירה משותפת לדתיים וחילונים. הקמת הקהילה היא פרי יוזמתם של חברי וחברות בית הכנסת האורתודוקסי 'ברמן' שראו חשיבות ביצירת מרחב לחיים חוצי מגזרים. מטרתה של קהילת פסיפס לפעול אף עם הפנים החוצה, כך למשל בשת"פ עם קהילת 'ברמן' ועוד ארגונים נאספו ושופצו בשנת הקורונה 350 מחשבים שחולקו לתלמידים נזקקים בעיר.
