"יש צורך לפתח חלל שאפשר לתרגל בו חיים משותפים. אחרת התוצאה תהיה הרת אסון לחברה הישראלית. כי אם אין מפגש בין יהדות, דמוקרטיה והומניזם, אז למעשה אין תקווה למדינת ישראל. כי מדינת ישראל חייבת את החיבור הזה". (ד"ר אריה גיגר בראיון ל"מעריב" 11.1.2008)

ד"ר אריה גיגר, ששורשיה של משפחתו מגיעים עד לבעל שם טוב, נולד בחיפה והתגורר בעיר עד גיל 5. אריה, אימו ושלושת אחיו הגדולים עברו לארה"ב ובגיל 15 החליט לחזור בגפו לארץ והתחנך בבית הספר האמריקאי הבינלאומי. הוא התגייס לצה"ל ושירת ביחידת השריון כחייל בודד, בתקופה זו גם חזר בתשובה ולחם ב-2 חזיתות במהלך מלחמת יום הכיפורים.

בתום שירותו, למד לימודי תואר ראשון (עבודה סוציאלית) באוניברסיטה העברית שם גם הכיר את אשתו. הוא נסע לארה"ב לעשות תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה קלינית והתמחה בטיפול בנוער עם בעיות של התמכרות לסמים.

עם חזרתו לישראל החל לעבוד כסגן מנהל בבית הספר "פלך" ולאחר מכן ניהל את בית הספר "אמית-דרור" בירושלים שהיה פורץ דרך והוביל קו ליברלי בחינוך הדתי. בעקבות רצח רבין וחילוקי דעות לגבי הדרך החינוכית, החליט ד"ר גיגר בשנת 1999 להגשים חלום ולייסד בית ספר על פי חזונו, ובית הספר הנקרא "רעות" היה לקהילה פלורליסטית. בתחילת דרכו מנה בית-הספר כ-100 תלמידים ותלמידות מכל הרקעים והיווה את ספינת הדגל לשאר בתי הספר שנפתחו לאחר מכן ברשת מיתרים בכל הארץ. להיות מודל לבתי ספר משלבים במערכת החינוך בישראל. בשנת 2014 הפך "רעות" לחלק מרשת "האגודה לקידום החינוך" בירושלים.

השותפות, והחברות האמיצה, שנרקמה בין ד"ר אריה גיגר ז"ל, לבין נשיא מיתרים, הרב מיכאל מלכיאור שייבדל לחיים ארוכים,הולידה את חוק החינוך המשלב שעבר בכנסת בשנת 2008 ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אריה, היה שם ברגעים הקריטיים לצידו של הרב מלכיאור וחתום יחד עם שותפים נוספים, על הצלחת המהלך שהוביל להכרה הרשמית ולצמיחה של החינוך המשלב שאותה אנו חווים בכל שנה.

אריה ז"ל נלקח ממשפחתו, ממשפחת מיתרים ומהחברה הישראלית, ביום 26.11.2008 לאחר מאבק עיקש, ארוך ומעורר השראה לחיים.