לומדים לחיות ביחד

אסופת מאמרים על החינוך המשלב והקהילות המעורבות

עורך: אליסף תל-אור.
האסופה ראתה אור לרגל ציון 20 שנה להיווסדה של מיתרים.

יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה

הבשורה הגדולה של החינוך המשלב והקהילות המעורבות בעבור החברה הישראלית הוא שינוי השיח. לצערנו, השיח הציבורי הוא פעמים רבות שיח מתלהם, שיח קצוות, שיח אלים ומעל לכול שיח של משחק סכום אפס. הניצחון של אחת הקבוצות הוא בהכרח ההפסד של האחרת. יש כאן שיח של אינטרסים שהתקשורת מעצימה, משסה את המגזרים השונים, או במילותיו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, השבטים, אלו באלו.

הקהילות של החינוך המשלב מציגות לחברה הישראלית אפשרות אחרת. אפשרות של שיח אחר, שמשמעותו ועיקרו הוא שכולנו באותה סירה ודווקא הרווח של קבוצה אחת עשוי להיות גם הרווח של הקבוצה השנייה; שיח של שותפות עמוקה והבנה שהאינטרס המשותף הוא חשוב ומהותי יותר מאינטרסים של קבוצות כאלו או אחרות, ואף יותר מכך – אם נשלב ידיים ונחשוב מחוץ לקופסה הוא גם יוכל לתת מענה לאינטרסים של כל קבוצה וקבוצה.

מהם התנאים ליצירת שיח שכזה? התנאי הראשון הוא סובלנות אמתית. היכולת להכיל את העובדה שאחרים חושבים אחרת ממני וזה לגמרי לגיטימי. התנאי השני, שכולל בחובו את התנאי הראשון, הוא ההבנה שזה לא רק לגיטימי שאחרים חושבים אחרת, אלא חיוני. ההבנה העמוקה שאנחנו לא רק סובלים את דעותיו של האחר אלא אף שמחים מכך שהאחר חושב אחרת מאיתנו, היא לב העניין במשוואה הזאת. החינוך המשלב מחנך בדיוק להבנה עמוקה זו. עמדה זו אין משמעותה ש'האחר הוא אני', סלוגן פופולרי, אך בעיני לא עמוק דיו. האחר הוא אינו אני. ויחד עם זאת שאני אחר ממנו והוא אחר ממני, עליי להיאבק בכל דרך כדי שגם האחר יוכל להביע את דעתו ולחיות את חייו בדרך אחרת ממני.

התנאי השלישי הוא ההבנה שאנחנו הופכים להיות אנשים איכותיים יותר בזכות השיח עם האחר והחיים המשותפים איתו. זה מאפשר לנו להגיע למקומות עמוקים ונסתרים בנפשנו שלנו, זה מאפשר לנו להתחדד זה על דעתו של האחר וזה מאפשר לנו לייצר שיח עמוק ולא רדוד ופלקטי.

התנאי הרביעי הוא ההבנה של כל קבוצה שבסופו של יום כולנו חיים כאן יחד, אף אחד לא עומד להיעלם מהמפה ורק לגיטימציה לאחרות ושיח יומיומי על האחרות הזאת ייצרו חברה ברת-קיימא.

שינוי השיח הזה הוא אינו שינוי קוסמטי, כי אם עניין מהותי ביותר, שאי-טיפול בו עשוי להוביל חלילה את החברה שלנו להתפרקות, כפי שקרה בימי בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. כדי שמדינת ישראל תמשיך לשגשג, בעזרת ה', עלינו להשקיע את מירב המאמצים כדי שהשיח הקיים בקהילות המעורבות והדיאלוג המתמיד המתקיים בין כתלי בתי הספר המשלבים יאיר החוצה, וישפיע על החברה הישראלית כולה. יש לנו תפקיד חשוב ועצום – ואנו יכולים לו.

מאמרים באותו נושא

מיתרים – מענה עמוק לאתגרי השעה

העדר הלכידות החברתית תורם לכך שהתרבות היהודית הופכת ממכנה משותף לקונפליקט עצמו. ובאופן דומה, ההעדר התרבותי וחוסר היווצרותה של תרבות יהודית רחבה ומגוונת מעצימים את הניכור והאדישות של הקבוצות השונות

מתחת לפנס אחר

על אתוס העבר אל מול תקוות העתיד של הזרם המשלב

חינוך משלב, זהות מסורתית והזהות הכפולה והלא פתורה בעידן המודרני

כמו נושאים רבים אחרים בחינוך המשלב, עוד נכונה עבודה רבה כדי לדייק ולהיטיב את המענה החינוכי וכדי לאפשר לבעלי הזהות המסורתית במובנה הרחב להפנים את ייחודה של זהות זו ולהחזיק

החינוך המשלב נוכח התרבות הקפיטליסטית

"אם אכן מדובר בכינון של אתוס מחודש, צריך לטפח את החינוך בבתי הספר המשלבים כבסיס שאמור להתרחב יותר ויותר, לכלל בתי הספר הממלכתיים"

אותנטיות דתית בקהילה המשלבת ובבית הספר המשלב

"החינוך המשלב מהווה הזדמנות להצמיח דתיות אותנטית, והקהילות המעורבות מאפשרות את קיומם של חיים דתיים אותנטיים"

חירות על הלוחות

החינוך המשלב – בין הסוציאליזציה, האקולטורציה והאינדיבידואציה