הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים

בכל שנה מושלכים לפח כ-34 טונות של פירות וירקות, שערכם הכספי מגיע לכ 110 מיליון ש"ח! אתם וודאי שואלים את עצמכם – מדוע ולמה? התשובה לכך, אבסודרית כמה שלא תשמע, היא שהדבר נעשה בכדי לקיים את מצוות תרומות ומעשרות. כן, כן, אותה מצווה שמלכתחילה נועדה לתמוך באלו שאין ידם משגת או לתמוך בחיי הרוח של החברה, נעשית בימינו לעניין טכני גרידא – שמלבד שימורה של המסורת אינו שומר על מהות כלשהי, ולהפך גורם לבל-תשחית עצום מאין כמוהו.

כעת עלינו לשאול את עצמינו: האם כך אנו רואים לנכון לקיים את הרעיונות הגדולים שמגולמים במצוות אלו? האם אין למצוות אלו תרומה חברתית וחינוכית עמוקה יותר לתרום לנו (גם אם המסורת עצמה נשמרת כימים ימימה)? האם אין מחוביתנו לנסות ולתגרם את הערכים החברתיים והחינוכיים שעומדים ביסודן של מצוות אלו אל מציאות חיינו כיום?

אליסף תל-אור יצא למסע למדני-פרשני בעקבות דברי חז"ל במסכת פאה, וחזר עם תובנות מעניינות והצעות מעשיות כיצד להפוך את הרעיונות הגדולים לאורח חיים משמעותי. על פרקי התבוננות אלו זכה אליסף בפרס "והגית בו" של אוניברסיטת בר-אילן, וכעת הוא מוגש גם לטובת הציבור, במטרה שכל אחד ואחד יעיין בו ויבחנו בעצמם כיצד ניתן לממש את הערכים הגדולים שנושאות "מתנות עניים" במציאות החברתית-כלכלית בימינו.

כלי נגישות