אם ראה אוכלסין הַרְבֵּה של בני אדם אומר: "ברוך חכם הרזים".
כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה,
כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו. […]
תדע לך שהוא כן, משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתתו ואומר לפניו:
רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד,
ואין בשל בניך דומה זה לזה.
כשאני מסתלק מהן, בבקשה ממך,
אם ביקשת למנות עליהם מנהיג –
מַנֵּה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו.
מנין? ממה שקראו בענין,
שנאמר "יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה" (במדבר כז, טז).
(מדרש תנחומא, פנחס, פרק י)