טקסטים להשראה

עשרה דברים בעיר

כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַלָּלוּ, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ:
בֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין
וְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה
וּבֵית הַכְּנֶסֶת
וּבֵית הַמֶּרְחָץ
וּבֵית הַכִּסֵּא
רוֹפֵא
וְאוּמָּן
וְלַבְלָר
וְטַבָּח
וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת.
מִשׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵירָא, מִפְּנֵי שֶׁמִּינֵי פֵירָא מְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז/ב

רש"י :
עשרה דברים – בית דין והגבאין מחלקין להם, והוי להו תלת מילי.
רופא – למול תינוקות.
אומן – מקיז דם.
לבלר – לכתוב ספרים.
קופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה – טעמא מפרש בהשותפין (בבא בתרא ח, ב).
בית דין מכין וחובשין – הא חשבינן להו לעיל דאיכא סנהדרי גובין ומחלקין הוי להו חמשא משיתא דבצרי לעיל, רופא ואומן ולבלר ומלמד חד גברא הוי לכל הני.

כל עיר שאין בה עשרה דברים, אין תלמידי חכמים רשאין לישב בתוכה, ואלו הן:
א' בית הכנסת.
ב' בית הכסא.
ג' בית המרחץ.
ד' בית מלמדי תינוקות.
ה' בית דין מכין ועונשין.
ו' קופה של צדקה.
ז' קופה של בשמים.
ח' קופה של תמחוי.
ט' כל מיני ירק.
י' פירות.
רבי עקיבא מוסיף: אף כל מיני פירות, שכל מיני פירות מאירין את העינים.
תנא דבי אליהו זוטא, פרק טז

כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּה עֲשָׂרָה דְבָרִים דְּבָרִים הָאֵלוּ, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַׁאי לָדוּר בְּתוֹכָה, וְאֵלוּ הֵן:
רוֹפֵא
וְאוּמָּן
וּבֵית הַמֶּרְחָץ
וּבֵית הַכִּסֵּא
וּמַיִם מְצוּיִין כְּגוֹן נָהָר וּמַעְיָן
וּבֵית הַכְּנֶסֶת
וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת.
וְלַבְלָר
וְגַבַּאי צְדָקָה
וּבֵית דִּין מַכִּים וְחוֹבְשִׁים.
רמב"ם יד החזקה – הלכות דעות פרק ד, הלכה כג

אָמַר רַב הוּנָא: כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּה יֶרֶק – אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַׁאי לָדוּר בָּה.

תלמוד בבלי מסכת עירובין דף נה/ב

טקסטים באותו נושא

תקנת יהושע בן גמלא

"אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל; שבתחילה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו

סיפור אלישע והאלמנה

א וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה–בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים. ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ,

אחד מן המניין / אבא קובנר

בכל משברי שפקדוני לאורך הדרך, דבר אחד לא נשבר. לא חדלתי להיות אדם מאמין. אף בגדול שבשברוני לא נתמוטטה אדמת אמונתי. אמונה – מרכזה העבודה, נשמתה – ת פ י

האומץ להתחיל / דוד הרטמן

מדוע חג החנוכה נחוג שמונה ימים, ולא שבעה? לכל הדעות הספיק השמן בפך ליום אחד, ולכן רק שבעה משמונת ימי ההדלקה הינם ניסיים. לדעתי, הנס שביום הראשון הוא נכונותה של