משנת 2007 אנו חיים זה לצד זה חילונים ודתיים, החיים המשותפים הוכנסו לחזון המשותף.
לאורך השנים ניסינו לקדם את התחושה של הביחד- לשם כך הוקמה וועדת ביחד- שבה נציגים משני הצדדים מנסים להביא את שני העולמות, שכל צד ירגיש שבה לידי ביטוי – בין השאר בחגים ובאירועים.
לצד זה תמיד הייתה בי כמיהה לתת מקום לאמונה מתוך מקום פנימי שאינו נשען על מצוות.
יום כיפור מילדותי תמיד צוין בדרך האורתודוקסית, עוד בבית הספר היסודי היינו מגיעים לבית הכנסת, נשארים בחוץ ומדברים, ליל יום הכיפורים הפך למפגש חברתי. כשבגרתי נכנסתי לתפילות אך הרגשתי שדרך האמונה שלי היא אחרת.
בשלהי 2017 בשיחה עם ללי זינגר (כיום מנהלת הקהילה של כרמים) כשדיברנו על אמונה, מצאנו מכנה משותף שהוא אוניברסלי. התחלנו לרקום חלום חדש של יום כיפור אחר – להביא אותו באופנים שונים.
החלטנו לשזור התנסויות שונות של מפגשים לאורך החג – אך כאן בפעם הראשונה, החלטנו להתפצל, כך שההתכנסות הראשונה בחג תתקיים בזמן התפילה ולפיכך תהיה נפרדת לדתיים וחילונים, יתר ההתכנסויות תשובצנה בין תפילות כך שגם חילונים וגם דתיים שמתחברים לרעיון יוכלו להצטרף.
התכנסות פנימית מתרחשת אם כך לצד התפילה שפותחת את יום הכיפורים, מי שמתחבר מהחילונים מגיע לבמה לקהילה – שם אנחנו מתחילים במדיטציה ודמיון מודרך- חיבור לגוף- סליחה ומחילה לגוף ולאדם אחר. בהמשך ישנה קריאה מתוך טקסטים על יום כיפור – בניהם יהודה עמיחי, לצד קטעי שירה, ובין הקטעים אנו שרים יחד. גם הילדים זוכים לקבל מקום בפעילות משותפת שמתאימה אף להם.
המפגש הבא מתרחש בהמשך הערב: מי שמעוניין מגיע לערב שיח באחד הבתים על נושא ששייך ליום כיפור- לחלק זה מגיעים חילונים ודתיים.
למחרת אנו פותחים את היום בסשן של יוגה.
בצהריים בין התפילות מתקיימת מדיטציה למבוגרים בלבד.
התכנון להמשך הוא להוסיף לקראת סוף היום מפגש של שירה מקודשת.
יום הכיפור הפך למסורת, אך נגדע בזמן הקורונה והשנה נצטרך לראות איך לקיים אותו בהתאם להנחיות, מאמינות שבהמשך נחזיר אותו למתכונת הראשונית.
בינתיים נשמח לתת השראה לעוד קהילות שרוצות להביא מגוון של אופנים ליום המשמעותי הזה.
שרית אשרי – מטפלת גופנפש ומנחת קבוצות בתנועה, חברת קיבוץ כרמים
קרדיט לתמונה: שירלי רוזנס
