כשחג החנוכה וכריסמס נפגשו
התרבות היהודית היא תרבות טקסטואלית בראש ובראשונה. אחוז היצירות הכתובות הוא גדול לאין שיעור ביחס ליצירות החזותיות, המוסיקליות ואומנויות הבמה. אך למרות זאת ואף על פי כן, בבואנו לדבר על תרבות יהודית איננו יכולים להסתפק בתרבות הכתובה, ועלינו לאמץ את כוחנו בכדי להביא ולעסוק בה, בתרבות היהודית, גם מנקודת מבט אחרות. נקודות אלו מאפשרות לנו […]
חגיגת השנה האזרחית – כן או לא?
נולדתי בארגנטינה, בבואנוס איירס. הוריי, זיכרונם לברכה, נולדו ברוסיה ובפולין. אבי, חיים ז"ל, הגיעה לארגנטינה בגיל 18, לבדו. הוא לא רצה להתגייס לצבא הפולני, ולכן לפני המלחמה החליט יחד עם עוד כמה חברים לעזוב את פולין ולהגר אל ארגנטינה. שם, בעיר הבירה, בואנוס איירס הוא החליט לבנות את חייו החדשים. בזכות הידע שרכש בבית הספר […]
בית המדרש כמרחב מרפא למתחים זהותיים – או כיצד נלמד אודות חג הנובי-גוד בבית הספר המשלב
שני תפקידים הפוכים לקחו על עצמם בתי הספר המשלבים: התפקיד הראשון להעצים ולחזק את הזהות שכל תלמידה ותלמיד באים עמה לבית הספר, משפחה ומשפחה כדרכה, בית ובית כדרכו, קהילה וקהילה כדרכה. התפקיד השני, להפגיש את התלמידים והתלמידות, בעלי הזהויות השונות, עם זהויות שונות משלהם, עם מסורות אחרות מאלו שהם גדלו עליהם. שתי מטרות אלו מתלכדות […]
ה"נובי גוד" בתרבות יוצאי בריה"מ
מבחינתי ומבחינת עוד כמיליון איש הוא החג עם 'ה' הידיעה, חג שמסמל משפחתיות, אמונה ילדית בניסים וקסמים, חלוקת מתנות ומחשבה על האחר
הפעם אחגוג את הנובי-גוד בשמחה המהולה בבכי
הגעגועים לטפט המנצנץ נראים לי פתאום מוזרים ולא מתאימים. הגעגועים התבססו על ההבנה שחשבתי שהיתה לנו: התקופה ההיא היתה רעה, אבל היה בה כל כך הרבה חן, נשמור את החן. עכשיו כשרוסיה רוצה לחזור לימיה הגדולים של רוס אני תוהה איפה אני הייתי ואיפה הם
נוביגוד – לא החג שלנו
אין לנו צורך לרעות בשדות זרים, במיוחד שזה מנכיח את ההשפלה שניסו להנחיל לנו. בואו נשתחרר מהגולאג הרעיוני, יש לנו עושר תרבותי משלנו ואפשר ורצוי להמשיך ליצור אותו וליצור ממנו
