איך מתחילה מסורת קהילתית?
לפעמים צריך שחקן נשמה אחד בלבד,
משוגע לדבר שסוחף שנה אחרי שנה את הקהילה עד שקשה לזכור שפעם היה אחרת.
כך בדיוק הפך ישי דויטשמן את טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות
לחלק בלתי נפרד מציון האירועים בקהילת מזכרת בתיה.
איך הכל התחיל?
ישי השתתף בטקס בקיבוץ ניר עוז והתרשם מאוד,
אבל הרגיש שבקהילת הבית המעורבת שלו – צריך למצוא תמהיל טקסי אחר.
התוצאה היא מסורת שרצה כבר עשר שנים,
שיש בה קטעי קריאה ושירים מהמסורת היהודית ומהרפרטואר הישראלי.
הטקס בנוי כל כולו על כוחות פנימיים הקהילה, ויש בו אבני בניין קבועות:
בני ובנות משפחות שכולות המשתפים בתחושות לנוכח יום הזיכרון ויום העצמאות.
דגלנות של ילדי וילדות הקהילה.
הקראת פסוקים מן התורה, לצד תפילה לשלום המדינה וקטעים ממזמור 'לכה דודי'
לצד אלה, שירים ישראליים של נעמי שמר וזלדה.
בתווך, בין האבל של יום הזיכרון לשמחת יום העצמאות,
נוסח ההבדלה 'בין קודש לקודש' שיובא מ'בית תפילה ישראלי' לקהילה המעורבת במזכרת בתיה:
אֱלֹהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא. אַתָּה בְּרָאתָהּ. אוֹתָהּ יָצַרְתָּ.
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטֹּלָה מִמֶּנִּי.
וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָא:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה
וּבָרָא בּוֹ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יוֹצֵר הָאָדָם.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּבְדִּיל בֵּין קַדֵּשׁ לְקַדֵּשׁ,
בֵּין אוֹר לַחֹשֶׁךְ, בֵּין יָגוֹן לְשִׂמְחָה, בֵּין אֲבָל לְיוֹם טוֹב,
בֵּין יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְיוֹם הָעַצְמָאוּת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. הַמַּבְדִּיל בֵּין קַדֵּשׁ לְקַדֵּשׁ.
(תודה לרב ד"ר רני יגר, על אישור השימוש בטקסט ההבדלה).
