פורים הוא אחד מהחגים בלוח השנה העברי שמאפשר לכולם להתחבר. עם השנים, קריאת מגילה הפכה למנהג כלל ישראלי, שחילונים רבים רוצים לקחת בו חלק.
בקהילות רבות החליטו לפתוח את אירוע קריאת המגילה לכלל הקהילה ולהפוך אותה מאירוע דתי שקורה בבית הכנסת, לאירוע שהוא גם קהילתי, כזה שמאפשר לכל קשת הזהויות בקהילה לקחת חלק. הנה כמה דוגמאות נבחרות…
קריאת מגילה במקביל
יש קהילות שבחרו לפצל את הקריאה הקהילתית לכמה סוגי קריאות כדי לתת מענה לזהויות המגוונות בקהילה.
בקהילת קשת מזכרת בתיה יש כמה קריאות בכמה עמדות נפרדות במקביל:
קריאה רגילה – גברים קוראים והישיבה נפרדת
קריאת נשים בלבד – ישיבה משפחתית
קריאה מעורבת וישיבה משפחתית
ביחד מודיעין, בדומה למזכרת בתיה, יש שלוש קריאות במקביל:
אחת המונית, גברים קוראים והישיבה מעורבת
קריאה של נשים לנשים (אבל בכל שנה מגיעים גם כמה גברים)
וקריאה שקטה, גברים קוראים והישיבה נפרדת
קריאה קהילתית משותפת
יש קהילות שבחרו בקריאה קהילתית משותפת שלא בבית הכנסת כפתרון שמאפשר לכל חלקי הקהילה לקחת חלק.
בשוהם קריאת המגילה הקהילתית מתקיימת באולם מרכזי ולא בבית הכנסת, בהובלת רב מצוהר. הישיבה בשתי השורות הראשונות נפרדת ( נשים וגברים) ובשורות האחרות הישיבה מעורבת.
בנטור הקהילה בחרה בקריאה קהילתית אחת מרכזית במועדון עם שלוש עזרות – נשים / גברים / משפחות
בכרם שלום גם בחרו לעשות את קריאת המגילה הקהילתית, במועדון ולא בבית הכנסת, הישיבה מעורבת וללא מחיצות בחלק המרכזי ויש אפשרות לישיבה נפרדת למי שרוצה.
