"…מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל…" (מסכת שבת, דף י:)
השבת, אותה מתנה טובה שניתנה לישראל, מכילה בתוכה איכות אחרת, ייחודית, מקודשת. השבת מהווה זמן לעצירה, להתבוננות, למשפחה, לשקט, לתפילה, ללימוד, לחיבור, לטבע ולהסדרת הנשימה. זהו יום שמזמין להתקרבות – אל עצמי, אל הבריאה, אל האחר ואל הקהילה.
לכל יחיד.ה בקהילה קיימת הזכות לעשות את השבת על פי האמונה, ההבנה והרצון שלו ושלה. השבת הקהילתית המשותפת יכולה לתת מקום למגוון הדרכים לציון השבת, ולסייע לקהילה במסע המשותף שלה לחיים מתוך חיבור, חמלה ואהבה.
כאשר ניגשים למלאכת תכנון השבת מתוך מחשבה ורגישות למגוון הזהויות בקהילה, מתאפשרת העמקה של תחושת הקהילתיות, יצירת חיבורים אנושיים חדשים, הרחבת המבט ופתיחת הלבבות.
לפניכם מספר נקודות למחשבה שכדאי לקחת בחשבון לקראת תכנון שבת משותפת בקהילה מעורבת:
1. להקים צוות מוביל שבת – שותפות/ים לדרך. השבת הקהילתית, כמו כל אירוע תרבותי בקהילה, חייבת להיבנות בעבודה צוותית, באופן כזה שהקולות השונים בקהילה יוכלו להישמע.
2. להתחיל מהרוח – להיזכר בחזון הקהילה, בדרכה המיוחדת, ובערכים המובילים אותה לעשייה. הנטייה לדלג על שלב זה ולמהר לעבר בניית התכנית לשבת, גורמת לעתים קרובות לוויתורים, פשרנות והיעדר התבלין המיוחד של הקהילה שמצטרף לתבלין המיוחד של השבת.
3. ללכת עם החלומות – האפשרויות הן רבות ומגוונות. התכנית צריכה להיבנות מתוך חלומותיהם של אלו המובילים אותה. הקדישו זמן שקט למחשבה אישית מתוך חיבור פנימי של השותפות/ם –מהו החלום שלי כשאני חושב/ת על הקהילה שלי בשבת?
4. הקולות הקהילתיים – שיתוף של גורמים רבים בקהילה הוא מרכיב חיוני כדי להביא בחשבון את מגוון הצרכים והזהויות בקהילה. הצוות המוביל יכול להקים צוותי משנה או קבוצת מיקוד לבירור סוגיות מורכבות/ לשלוח שאלון קצר לקהילה/לשאול מגוון חברי קהילה באופן פחות רשמי. שיתוף זה יסייע בהתאמת התכנית לקהילה, יגייס למעורבות ויעלה את ההתרגשות לקראת השבת.
5. זמן שבת – הקצב, הריטואלים ולוחות הזמנים שונים בקרב האוכלוסיות השונות. שימו לב לכך, וחפשו את הנקודות בזמן המאפשרות מפגש. כמו כן, בבואנו לציין את השבת המשותפת, יש לגלות גמישות ולדעת שכדי לזכות בחוויה המיוחדת של ה'יחד השבתי' בקהילה – יש צורך בוויתור על חלק מן ההרגלים הקבועים שלנו. זכרו שלא בכל שבוע נערכת שבת קהילתית…
6. שילוב בין היחד לייחודיות – בשבת הקהילתית נרצה לייצר זמנים של יחד קהילתי. עם זאת, ניתן לאפשר גם פעילויות שמתרחשות במקביל ונותנות מענה לזהויות השונות. העיקר שימצא מענה לאורחות החיים השונים בתוך השבת הקהילתית, ומתוך כך תתאפשר קירבה ורצון לתחושת הביחד.
7. איזון בין האישי-משפחתי לקהילתי – השבת מהווה מרחב של זמן משפחתי יקר מפז. היא קצרה, מתוקה ונחוצה מאוד בתרבות החיים השופעת עשייה בחברה שלנו. בבניית תכנית השבת הקהילתית, חשוב לזכור לשמור גם על המקום של הפרט והמשפחה.
8. מיקום – יש להקדיש מחשבה יצירתית ופתוחה לנושא מיקום הפעילויות השונות. מהו המקום שבו מרבית חברי הקהילה ירגישו בבית? האם נרצה להתכנס בפנים או בחוץ? במקום ציבורי או בבית פרטי? לכל בחירה יש יתרונות וחסרונות. חשוב לדון בדברים מבעוד מועד בקרב הצוות המגוון האחראי על השבת ולא ללכת בהכרח על הקבוע והמוכר.
9. סביבת ההתכנסות – חשוב ליצור אווירה שמעודדת קירבה ואינטימיות. הזדמנות לקשר עין, לחיבור לבבות. חישבו על צורת הישיבה ואיזו תקשורת היא מאפשרת. ניתן להיעזר במרחבי הטבע בסביבה הגיאוגרפית – פארק עירוני, שטחים פתוחים הסמוכים ליישוב ועוד. המפגש עם הטבע מכניס אותנו לתדר פתוח, קשוב ופורה.
10. אכילה משותפת – בתרבות שלנו, לאוכל מקום מרכזי ולכן האפשרות לסעוד במשותף כקהילה משפיעה באופן משמעותי על עיצוב חיינו הקהילתיים.
יש מגוון דרכים להתמודד עם סוגיית הכשרות בקהילה המעורבת, חשוב להכיר במורכבות ולבוא מתוך נכונות לחפש אחר פתרונות שיתנו מענה לכולן/ם. כדאי ללמוד מהניסיון המצטבר בתחום זה בקהילות.
11. הזדמנות לחיבורים חדשים – חיבורים ומעגלים חברתיים נוצרים באופן טבעי בכל קהילה. השבת היא הזדמנות להרחיב את המבט, להיפתח למפגשים מחוץ למעגל החברתי הקבוע ובעיקר – לשים לב למי שנמצא בשוליים החברתיים בקהילה.
ארוחות משותפות,התכנסויות לפי שכונות או חלוקה לקבוצות במפגשים הכלל קהילתיים – אלו ועוד יחזקו את החוסן הקהילתי ואת הערבות ההדדית בתוכה. שימו לב שיש לתווך לקהילה את המחשבה והמטרה העומדת מאחורי הדרכים שבהן תבחרו, כך תצליחו לגייס שיתוף פעולה ולרכך התנגדויות ליציאהמאזור הנוחות.
12. מקום בעולם – השבת היא של כולם.ן. נסו לתת ביטוי למגוון הכוחות האנושיים המרכיבים את קהילה. נצלו את ההזדמנות להגביר את תחושת השייכות והמשמעותיות של חברי הקהילה. חישבו על מגוון האפשרויות שבהן ניתן לגייס לפעולה את חברות וחברי הקהילה בחלקי השבת השונים. (הקראת טקסט, נגינה, גרפיקה, הובלת פעילות, קישוט המרחב, הבאת כיבוד, סיוע פיסי וכו')
13. בהתאם לכוחות וליכולות הקהילתיים כרגע – היו קשובים ליכולות ולעומסים שלכם ושל הקהילה כולה. אפשר לעשות מעט ובפשטות. אם הדברים נעשים מתוך דיוק והתאמה לכוחות – תהיה לכך השפעה טובה ומיטיבה ויישארו כוחות ורצונות להמשך העשייה בשבתות הבאות.
14. שהשמחה תשרה במעונכם – השתדלו לשמור על רוח טובה, ועשייה מתוך חדוות יצירה ושמחת הלבבות!
15. הכרת תודה – חשוב מאוד לזכור להודות לכל השותפים והשותפות בעשייה המבורכת
לסיום,
מתנת השבת, אינה מתנה חד פעמית ומתכלה. היא חוזרת אלינו מדי שבוע בשבוע. בהיבט הקהילתי – ראוי ונכון שכל קהילה תבחר לעצמה את הריטואלים והמסורות המתאימים לה, שיוכלו לחזור על עצמם ולהפוך לחלק מהזהות הקהילתית הייחודית, בפעימות קבועות (כל שבת, פעם בחודש, פעם בשנה).
לשם כך, כדאי לעצור מדי פעם, ולשאול את הקהילה – האם האופן שבו אנו מציינים את השבת הקהילתית, אכן תואם את ערכי הקהילה ונותן מקום לגוונים השונים המרכיבים אותה. כמו כן, וברוח הימים האלה – השבת היא הזדמנות להתייחסות קהילתית למתרחש בכאן ועכשיו – הן ברמה המקומית, והן ברמה הארצית והלאומית.
על בסיס תפיסה זו החלטנו להמשיך בתכנית ולקיים את השבת הקהילתית, מתוך הבנה שהתכנים שכל קהילה תיצוק לתוך השבת, והמפגש שיתקיים בה, יוכלו לבטא את הלך הרוח האישי, הקהילתי והלאומי, ולתת תמיכה וחיזוק הנדרשים לכולנו בעת הזאת.
צפורה (ציפ) וינסטון, מנהלת שותפה ברשת קהילות מיתרים, חברת קהילת קשת זכרון יעקב.
