מדינת ישראל משופעת בקבוצות חברתיות מגוונות בעלות שוני מחד אך גם קווי דימיון מאידך. ייחודיות זו, מביאה ליצירת אתגרים בעת המפגש בין הקבוצות השונות במרחב החברתי הישראלי. המפגש המרכזי המתחולל בחברה היהודית מקום המדינה הוא המפגש בין מי המגדיר עצמו דתי או מסורתי לבין מי המגדיר עצמו חילוני.
קהילות אלה התפתחו במהלך מספר פעימות היסטוריות – חברתיות לאורך צמיחתה של החברה היהודית במדינת ישראל. פעימה ראשונה, מאופיינת משנות ה 70' ועד סוף שנות ה90' של המאה ה-20' עת הוקמו קהילות בהתיישבות בשומרון. פעימה שניה, מתחילת שנות ה 2000 ועד העשור השני למאה העשרים ואחת, עת הוקמו בתי ספר משותפים לדתיים ולחילוניים. פעימה שלישית, בשנים 2008-2009, הוקמה עמותת מרק"ם כארגון משותף של נציגי קהילות מעורבות. מאז ועד היום חלו שינויים ארגוניים ועמותה זו הצטרפה לארגון מיתרים, אך החלוקה הארגונית וההתמודדות המערכתית ממשיכה מאז לקדם הקמת קהילות מערובות חדשות בחברה הישראלית.
הקמת הקהילות היתה מתוך מניעים הקשורים לרעיונות אידיאולוגיים של קבוצות חברים ומתוך רצון לממש צרכים פרקטיים אישיים. ספרות המחקר מציגה גישות שונות להתמודדויות במפגש בין תרבותי אשר את אחת מהן ניתן לראות כמתממשת הלכה למעשה במסגרת קהילות מעורבות לדתיים, חילוניים ומסורתיים. המפגשים בתוך ובין תת תרבויות הבאים לידי ביטוי במסגרת קבוצות שיחסן למסורת הדתית ולגילויה שונה, מאפשרים את ההכרה של הקבוצה האחרת והרקע התרבותי שלה, תהליך המביא להבנה והערכה חיובית הדדית.
סקירת סוגי הפעילויות המאפיינים את המפגשים החברתיים של הקהילות העלתה שיח פוליטי חדש הלכה למעשה. זוהי התארגנות פוליטית חדשנית המאוגדת במסגרת פעילויות והתמודדויות ייחודיות היוצאות נגד דפוסי ההתנהגות המקובלים. מפגשי החברים מקדמים הבנה והפחתת מחסומים וחוסר ההבנה המצוי בין קבוצות בחברה הישראלית.
פעילויות הקהילות נחלקת לסוגים שונים, כאלה המאופיינות כפעילויות לגיבוש חברתי ללא קשר לניסיון לחבר בין הפן המסורתי לפן הציוני וכאלה המאופיינות המדגישות את הפן הציוני והמסורתי. פעילויות אלה משמעותיות ותורמות לגיבוש הקהילות שכן הן מייצרות את השיח הייחודי להן, שיח שמחבר בין זהויות שונות (דתית, מסורתית וחילונית). פריסת סוגי הפעילויות עשירה ומגוונת. בקצה אחד בו ישנה הימנעות מפעילות שיש בה כדי לחדד פערים ולהביא לידי ביטוי נושאים שקשה לגשר עליה ובקצה השני, נמצאות הקהילות בהן מתרחשים דיונים המביאים להסכמה משותפת בקרב הקהילות. דוגמאות שונות לפעילויות: פתיחת שנת לימודים, חגי ישראל דוגמת חגי תשרי וחג חנוכה, יום זיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות בנוסף לציון אירועים מקדמות הקהילות לאורך השנים מפגשים חברתיים תוך קהילתיים ובין קהילתיים. הפעילויות מאופיינות כפעילויות חינוכיות תוך קבוצתיות לדוגמה אשר חותכות גילאים וקבוצות כגון: יום כדור הארץ ,צפיה משותפת בליגת האלופות בכדורגל, תיקון ליל שבועות וכו'. ופעילויות בין קהילתיות המזמנות שבת קהילות, שמהווה מפגש בין חברי קהילות שונות, באחת מהקהילות המעורבות בארץ. במסגרת המפגש נערכות פעילויות גיבוש לגילאים השונים בקהילות, שיח אודות סוגיות חברתיות שונות ופעילויות הפגה ופנאי כמו טיול, מעגלי משחקים ועוד.
סוגיות מאתגרים שונות ומגוונות באות לידי ביטוי בשיח הפנים קהילתי, בכל הקהילות כגון , פיתוח מערכת חינוך משלבת, התמודדות עם סוגיית התפילה במסגרות החינוך, פיתוח חינוך בלתי פורמלי חוצה קבוצות ועוד.
עשרים השנים שחלפו הוכיחו לכל, כי ההתמודדות המפייסת, מגשרת ויצירתית בתחומים השונים העולים חדשות לבקרים במסגרת החיים המשותפים מוכיחה תהליך של הצלחה וקידום השיח החסר בחברה האנושית כלל והישראלית בפרט.
חברי הקהילות מבקשים להוכיח כי אפשר לנהל אורח חיים שונה מזה שהכירו במשפחות המוצא שלהם. זהותו של האדם מורכבת מן האופן שבו הוא תופס את עצמו ומן האופן שבו הקהילה תופסת אותו, והיא תלויה בהכרת האחרים ומתהווה מתוך דיאלוג. הקהילות מהוות יוזמה חברתית שהביאה ליצירת שיח חדשני המאתגר מדי שנה בשנה את חברי הקהילות ואת המצטרפים אליהן.
בימים אלה כשלעיני כל, מדגישים ומפזרים את רוח היזמות, חדשנות בכל תחום, הקמת הקהילות לפני עשרים שנה, הקדימה את זמנה.
ד"ר פוקס אברבנאל מרצה בתחומי מדעי החברה באוניברסיטת בר אילן ובתחום החינוך והכשרת מורים (ראש מסלול על יסודי) במכללת בית ברל.
החוקרת הראשונה שכתבה דוקטורט על קהילות מעורבות לדתיים חילוניים ומסורתיים במסגרתו סקרה את התפתחות הקהילות במהלך שלושים השנים האחרונות, אודות השינוי החברתי הייחודי שאט אט מוצא דרכו בחברה הישראלית, בחנה וחקרה את אופני ההתמודדות השונים של הקהילות עם האתגרים המזמנים חיי היומיום בחיי השיתוף הייחודי. ממשיכה לחקור בנושא קהילות וחינוך משלב ותפיסות חברתיות בחברה הדמוקרטית והרב תרבותית.
