ציונות 2025 – אבני דרך
בכדי לדבר על ציונות 2025 אני רוצה ברשותכם לחזור אל ימי ראשית הציונות ולשאוב משם השראה למעשינו כאן היום. אבקש לספר חמישה סיפורים מהקונגרסים הציונים הראשוניים שהתקיימו עוד בחייו של הרצל, ומכל אחד מהם לחדד נקודה אחת משמעותית שנכון לנו ללמוד מהימים ההם לזמן הזה. אני מאמין שהסיפורים האלו יכולים להוות בבחינת מעשה אבות סימן […]
כשחג החנוכה וכריסמס נפגשו
התרבות היהודית היא תרבות טקסטואלית בראש ובראשונה. אחוז היצירות הכתובות הוא גדול לאין שיעור ביחס ליצירות החזותיות, המוסיקליות ואומנויות הבמה. אך למרות זאת ואף על פי כן, בבואנו לדבר על תרבות יהודית איננו יכולים להסתפק בתרבות הכתובה, ועלינו לאמץ את כוחנו בכדי להביא ולעסוק בה, בתרבות היהודית, גם מנקודת מבט אחרות. נקודות אלו מאפשרות לנו […]
חגיגת השנה האזרחית – כן או לא?
נולדתי בארגנטינה, בבואנוס איירס. הוריי, זיכרונם לברכה, נולדו ברוסיה ובפולין. אבי, חיים ז"ל, הגיעה לארגנטינה בגיל 18, לבדו. הוא לא רצה להתגייס לצבא הפולני, ולכן לפני המלחמה החליט יחד עם עוד כמה חברים לעזוב את פולין ולהגר אל ארגנטינה. שם, בעיר הבירה, בואנוס איירס הוא החליט לבנות את חייו החדשים. בזכות הידע שרכש בבית הספר […]
בית המדרש כמרחב מרפא למתחים זהותיים – או כיצד נלמד אודות חג הנובי-גוד בבית הספר המשלב
שני תפקידים הפוכים לקחו על עצמם בתי הספר המשלבים: התפקיד הראשון להעצים ולחזק את הזהות שכל תלמידה ותלמיד באים עמה לבית הספר, משפחה ומשפחה כדרכה, בית ובית כדרכו, קהילה וקהילה כדרכה. התפקיד השני, להפגיש את התלמידים והתלמידות, בעלי הזהויות השונות, עם זהויות שונות משלהם, עם מסורות אחרות מאלו שהם גדלו עליהם. שתי מטרות אלו מתלכדות […]
וכתתו חרבותיהם לעטים או חזון ישראלי מחודש
אם חפצי חיים אנו בארץ הזו – מדינת ישראל חייבת בעיני להפנים שזהו השינוי שעומד לפנינו, ולהשקיע תקציבים ומשאבים לטובת העניין. איננו יכולים להמשיך להסתתר מאחורי סיסמאות שהולכות ומאבדות ממשמעותן; איננו יכולים להמשיך לטמון את ראשנו בחול; איננו יכולים להתאהב ברעיונות קסומים הפורחים באוויר; איננו יכולים לחדש ימינו כקדם ולנסות בכוח לשוב אל השירים ששרנו […]
פאנל נוער / אשחר
מכינת סופה (מבית עין פרת) התארחה בשבת באשחר ובערב שבת נפגש מדריך המכינה, הנשוי לבת המקום, עם הנוער. ההנחיה החיצונית, של אדם שאיננו מהישוב, סייעה להיפתח ולדבר על נושאים שבדרך כלל לא נוגעים בהם:אמונה, חזרה בשאלה, השפעת החיים בקהילה מעורבת לטווח הארוך תחושת מיעוט בכל מקום, הגנת על זהות השונה ממני. פתחנו בסבב של הצגת […]
אלון / מפגשי נוער בערב שבת
נפגשנו אחרי ארוחות השבת בשעה 22:00, כיתות ז' – י"ב: כל כיתה התארחה בחצר של משפחה אחרת ושמעה שיחה על נושאים מגוונים מפי חברי וחברות הקהילה: א.נשי חינוך מיוחד, אחות בית חולים, מאמן קר במגע ועוד. הכל תוך התייחסות לנושא הבשת: 'מקום לכולם'. כל אחד ואחת הביאו את נקודת המבט הייחודית, רוב הדוברים באו מהקבוצה […]
קבלת שבת ביער / מיתרים טבעון
בטבעון אוהבים מאוד לקיים אירועים ביער, התכנסנו רק המבוגרים בשעה מוקדמת בשישי בבוקר (10:00) כשהילדים היו עדיין בבית הספר. בשעה השניה הצטרפו הילדים עם המורים מבית הספר וערכנו יחד כולם קבלת שבת עם שירים, סיפורים שיתופים וחוויות. להבא כדאי להקדיש יותר זמן למבוגרים (עד שהתאספנו והתחלנו לדבר, הילדים כבר ממש התחילו להגיע…) , וגם אולי […]
קיבוץ כרמים / קבלת שבת וקידוש
חגגנו סוף שבוע קהילתי, התחלנו בשישי בבוקר עם סמינר למידה על ערבות הדדית, המשכנו לקבלת שבת מוסיקלית ובשבת קיימנו אירוח לארוחות שבת (אירוחות שבת…) . אחרי התפילה עשינו קידוש קטן ואחריו שיח קהילתי בעקבות דפי הלימוד שהוכנו כשבמקביל הילדים התכנסו לתרגול יוגה. קבלת שבת: האווירה היתה מקסימה והיה מפגש נעים בין אנשים, שעה מהממת ומוסיקה […]
להטעין את המילים במשמעות מחודשת / מאיר בוזגלו
"אבותינו העבירו לנו את הפסוק "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". אנו מצווים להאמין באחדות האל, ואנו נקראים המייחדים על שום אחדות זו. ואולם מוזר ככל שיהיה הדבר, לא נמסר לנו מה משמעותה של אחדות זו. […] למסורתי יש אוטונומיה בפירוש התוכן של המילים שירש. בזכות אוטונומיה זו אפשר שיהיו כמה מובנים ל"אחד", ואפשר שמובנים […]
מקורות לא אכזב / ברל כצנלסון
שני כוחות ניתנו לנו: זיכרון ושכחה. אי אפשר לנו בלעדי שניהם. אילו לא היה לעולם אלא זיכרון, מה היה גורלנו? היינו כורעים תחת משא הזכרונות. היינו נעשים עבדים לזכרוננו, לאבות-אבותינו. קלסתר-פנינו לא היה אז אלא העתק של דורות עברו. ואילו היתה השכחה משתלטת בנו כליל – כלום היה עוד מקום לתרבות, למדע, להכרה עצמית, לחיי […]
את החגים אין בודים מן הלב
ל-אביב 28 למרץ 1930 [כ"ח אדר תר"ץ]. לכבוד מר דוד אומנסקי, גניגר. א.נ את החגים אין בודים מן הלב. כבר ניסה ירבעם לעשות כזאת ולא הצליח. אפשר ל"נסח" ול"סגנן" קצת את החגים, אבל לא לברוא יש מאין. החג הוא עניין של יצירה קיבוצית, שמשתתפים בה כוחות ויסודות מרובים ושונים: הדת, המסורת, ההיסטוריה, האומנות, הטבע וכ"ו […]
מחפש לי בית כנסת / יאיר לפיד
"אני מחפש לי בית כנסת. לא, זה לא בגלל שהצטרפתי למשפחת בנאי והתחלתי בתהליך חזרה בתשובה. אני יודע שאם הבן של מקים "שינוי" היה חוזר בתשובה זה היה גורם למסיבת הדיסקו הראשונה בתולדות מאה שערים, אבל צר לי, אין דבר רחוק יותר מן המציאות. אני פשוט מחפש בית כנסת שאוכל לבוא אליו מדי פעם- נגיד […]
שייכות במקום זהות / מואיז
בעיית הזהות מעסיקה אותי מזה זמן רב […]. יום אחד עמדתי מול המילה וראיתי בה את המילה זהה, זהות, תעודת זהות, מנסה לעשותך לא דומה, לא קרוב, אלא זהה לאיש השני ברחוב. גם בכל השפות שאני מכיר, המילים אידנטיטי, אידנטידד, אידנטיטה, כולן מדברות על זהות בין האנשים. והרי מה יכול להיות מפחיד יותר מאשר להיות […]
אחידות יכולה להיות רק אצל כבשים / משה ליב ליליינבלום
ידעו נא ויבינו כל בני עמנו: כחסידים, כמתנגדים, כמשכילים, כאפיקורסים, כי אך לשווא יתלוננו תמיד בעלי המוסר וכיוצא בהם על פירוד הלבבות בתוכנו ועל שאין אחדות בנו; כי אחדות לא היתה בנו מעולם ולא תהיה לעומי עולמים, כמו שלא תהיה אצל כל אומה ולשון. אחדות יכולה להיות אך אצל כבשים ולא אצל בני אדם בעלי […]
מפני מה נחרב בית המקדש השני? / הנצי"ב מוולוז'ין
ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. ע"כ מפני שנאת חינם שבלבם זא"ז חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו ע"י זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית… שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך […]
שלושה כוחות מתאבקים במחנינו / הרב קוק
"שלושה כוחות מתאבקים כעת במחננו, המלחמה ביניהם ניכרת היא ביותר בארץ ישראל, אבל פעולתם היא פעולה נמשכת מחיי האומה בכלל, ושורשיהם קבועים הם בתוך ההכרה החודרת במרחבי רוח האדם. אומללים נהיה אם את שלושת הכוחות הללו – שהם מוכרחים להאחד אצלנו, לסייע כל אחד את חברו ולשכללו, שיבצר כל אחד מהם את הקיצוניות שחברו יוכל […]
שיח זכויות או שיח זהויות / אבי שגיא
בשיח הזכויות מתנהלת ההתדיינות בין שני צדדים שונים: מן הצד האחד עומדים התובעים את זכויותיהם, ומן הצד האחר אלו שכלפיהם מופנית תביעה זו, המטילה עליהם חובות תואמות. … במסגרת שיח הזכויות מתנהל אמנם שיח, אבל יש להבחין בבירור בינו לבין דיאלוג. ראשית, בשיח הזכויות מדובר באינטרסים מסוימים, ולפיכך הפגישה עם האחר היא רק דרך הפרספקטיבה […]
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות
אם ראה אוכלסין הַרְבֵּה של בני אדם אומר: "ברוך חכם הרזים". כשם שאין פרצופותיהם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוין זה לזה, אלא כל אחד ואחד יש לו דעת בפני עצמו. […] תדע לך שהוא כן, משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתתו ואומר לפניו: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד […]
על שורשים והעידן המודרני / הרב שטיינזלץ
"אחד ממקורות הסבל הבסיסיים של האדם המודרני הוא חוסר ההשתייכות החברתית. הבדידות האישית שמרגישים רבים, והרגשת הניכור הכללית של בני האדם בזמן הזה, הן ביטויים לכך שהאדם הפסיק להיות 'נטוע באדמה'. כיום, רוב ההשתייכויות החברתיות הקיימות אינן מהותיות אלא פרקטיות בלבד. אנשים מתאגדים בקבוצות כדי לשמור על אינטרסים משותפים, אבל זהו שיוך כמעט מקצועי; הם […]
היחידים והקהילה / הרב יוסף דב סולוביצ'יק
"היחידים השייכים לקהילה משלימים אלו את אלו. בכל אדם יש משהו מיוחד במינו, נדיר, שאינו ידוע לאחרים; לכל יחיד יש משהו מיוחד לומר, צבע מיוחד להוסיף לקשת הצבעים הקהילתית. לפיכך כאשר מצטרף האדם הבודד לקהילה, הוא מוסיף מימד חדש למודעות הקהילה. הוא תורם משהו, ששום אדם אחר לא יכול היה לתרום. הוא מעשיר את הקהילה. […]
בני אדם – אינם דגים מלוחים / א.ד גורדון
דבריו של טרומפלדור על דבר הקבוצה, שהוא רואה בה חזות הכל, אינם, כמובן, לגמרי לפי רוחי. אני אינני מעמיד את מפעלנו הלאומי והאנושי על הצורה, איזו שתהיה. בעיני טובות כל הצורות: קבוצה, קבוצה גדולה, מושב עובדים, קואופרטיב, קומונה – אם יהיה בהן תוכן אנושי. ואם לא – אף אחת מהן לא תועיל. ואל יאמרו לי, […]
אגודה אחת
ד' מינין שבלולב – ב' מהן עושין פירות וב' מהן אין עושין פירות. העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין ושאין עושין פירות יהיו זקוקין לעושין פירות. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת. וכן ישראל – עד שיהיו כולן באגודה אחת, שנאמר: "הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ" (עמוס ט, […]
השלם גדול מסך חלקיו
חבורה ומשפחה כך הם: דומים לכיפת אבנים, את נוטל ממנה אבן אחת וכולה מתרועעת, את נותן עליה אבן אחת וכולה עומדת. (מדרש בראשית רבה, פרשה ק, סימן ז)
מדרגות החברות על פי הרמב"ם
"…והחברים – שלושה מינים: חבר תועלת, וחבר נחת, וחבר מעלה. אמנם חבר התועלת, הרי הוא כחברות שני השותפים, וחברות המלך וחייליו. ואמנם חבר הנחת, הרי הוא שני מינים: חבר הנאה, וחבר בטחון. אמנם חבר ההנאה, הרי הוא כחברות הזכרים לנקבות וכיוצא בה. ואמנם חבר הבטחון, הרי הוא שיהיה לאדם חבר שתבטח נפשו בו, לא ישמר […]
קנה לך חבר
אבות פרק א' משנה ו יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר: עֲשֵה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת
האומץ להתחיל / דוד הרטמן
מדוע חג החנוכה נחוג שמונה ימים, ולא שבעה? לכל הדעות הספיק השמן בפך ליום אחד, ולכן רק שבעה משמונת ימי ההדלקה הינם ניסיים. לדעתי, הנס שביום הראשון הוא נכונותה של הקהילה להדליק את המנורה בפך אחד קטן של שמן ללא ידיעה בטוחה שמאמציהם יספיקו להשלים את חנוכת המקדש. ה"נס" של ההישרדות הרוחנית של היהדות לאורך […]
אחד מן המניין / אבא קובנר
בכל משברי שפקדוני לאורך הדרך, דבר אחד לא נשבר. לא חדלתי להיות אדם מאמין. אף בגדול שבשברוני לא נתמוטטה אדמת אמונתי. אמונה – מרכזה העבודה, נשמתה – ת פ י ל ה . אין שירה אמיתית, שאינה בבחינת תפילה. בשבוע הראשון להיותי בארץ עמדתי ליד הכותל המערבי. אמי ז"ל לא ציוותני דבר; שכן לא נפרדנו. […]
סיפור אלישע והאלמנה
א וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה–בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים. ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן. ג וַיֹּאמֶר, לְכִי שַׁאֲלִי-לָךְ כֵּלִים מִן-הַחוּץ, מֵאֵת, כָּל-שכנכי (שְׁכֵנָיִךְ)–כֵּלִים רֵקִים, אַל-תַּמְעִיטִי. ד […]
תקנת יהושע בן גמלא
"אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל; שבתחילה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא היה למד תורה. מאי דרוש? [מה דרשו?] "ולימדתם אותם" _דברים יא, יט)- ולימדתם אתם. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים. מאי דרוש? […]
עשרה דברים בעיר
כָּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַלָּלוּ, אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ: בֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין וְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה וּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַכִּסֵּא רוֹפֵא וְאוּמָּן וְלַבְלָר וְטַבָּח וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִשׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵירָא, מִפְּנֵי שֶׁמִּינֵי פֵירָא מְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף יז/ב […]
מועידת הפיוס של 1904 לועידת הפיוס של 2024
לפני מאה ועשרים שנה עבר העולם היהודי בכלל והתנועה הציונית בפרט טלטלה וזעזוע לנוכח פרעות קישינב. בעקבות המשבר הזה התגברו הניסיונות למצוא מזור לבעיית היהודים. פתרונות שעוררו בעצמם משבר עמוק ומחלוקת עזה. במאמר שלפניכם אנסה לתאר כיצד הצליחו המנהיגים הציוניים, בראשותו של בנימין זאב הרצל להתגבר על המכשולים האלו? ומה עלינו ללמוד מכאן למציאות ימינו
ט"ו בשבט – חג האמונה בהתחדשות החיים
מחשבות על משמעותו של ט"ו בשבט בעת הזו
אֵבֶל ישראל
החברה הישראלית מצויה כיום במצב של 'מי שמתו מוטל לפניו'. לצד המשך הלחימה, התחקירים שעוד יבואו על המחדלים, וכמובן גם הרוח הישראלית, כמו זו המתגלה בימים אלו – היודעת להפוך את המשבר לעשייה, התנדבות ותרומה – יהיה עלינו גם לבכות ולהתאבל. כחברה, יהיה עלינו לעבור את כל שלבי האבל
פרויקט שיקום לאומי: לבנות מחדש את החיים המשותפים בישראל
אם חפצים חיים אנו בארץ הזו, עלינו להעלות על נס את חזון החיים המשותפים. עלינו לפעול כתף אל כתף בכדי להצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית של החיים המשותפים במדינת ישראל, ולהפוך אותם מאיים בודדים של שפיות לנחלת הכלל. הצעד הראשון שיהיה עלינו לעשות לשם כך הוא – להתנער מן השבטיות, וללמוד לחיות ביחד. זוהי המשימה הראשונה במעלה כיום בכדי להמשיך ולקיים את החזון הציוני
לך אלוהים דומיה
למשמעותם של חג תשרי בעולם בו עומד אלוהים בשתיקתו לזכרו של סבי מורי, יהושפט הראל ז"ל שזכיתי והייתי לו לבר-פלוגתא גם בעניין זה החגים עשויים רבדים רבדים החגים כולם עשויים רבדים רבדים. רבדים היסטוריים וחקלאיים. רבדים ארציים ושמיימים. רבדים קדמונים וחדשים. וכמו החגים – כן פני החגיגה עצמה. אף היא עשויה רבדים רבדים. הרובד הראשוני […]
ט"ו בשבט – הדור הבא
עלינו להקדיש אפוא את זמננו למחשבה משותפת כיצד ניתן להיטיב את היחסים ולהבריא אותם, כמו גם לטפל בכל הדורש טיפול. בדברי אלו בכוונתי לפנות אל הציבור הרחב, אל החברה, ולא רק אל המנהיגים וגורמי אכיפת החוק
צו השעה – חיים בשותפות
מחשבות ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין
אוהל ההסכמות של תלמידי בית ספר אלומים
הילדים אחזו במהות השאלה ומתוך כך פתחו עוד שאלות משנה ועוד סוגיות שהלכו והסתעפו. ניכר היה שחלק מהשאלות נבעו ממה שהם שמעו בחדשות בחודשים האחרונים, וחלק מהשאלות נבעו מסקרנות טבעית ורצון לחקור
חגיגה של מחלוקת
כיצד נציין את יום ירושלים בקהילה המעורבת?
עת לדבר?
מה עומד ביסוד המחלוקת הזו, והאם אפשר למצוא לה הד עמוק יותר במקורות עמנו? אליסף תל-אור, סמנכ"ל התוכן והאקדמיה ברשת מיתרים, סבור שבהחלט כן. המחלוקת אודות הדיאלוג, ועוד יותר מכך – מושא המחלוקת עצמו, כלומר צלמו ודמותו של בית המשפט עצמו – היא זו שעומדת בליבת המחלוקת שבין הצדדים השונים
מאהל ההסכמות
בימים שבהם כל צד נלחם מדם ליבו מלחמה על הבית, נדמה שהדבק של החברה הישראלית מאיים להתנתק. הפצע הישראלי נפער, והפעם מדמם חזק כל כך שתחושה כללית של עצב מלווה את כולנו, וחרדה מפני חורבן מבעבעת. החברה הישראלית נמצאת על שולחן הניתוחים. אף אחד מאיתנו לא זקוק ליום הזיכרון וליום העצמאות כדי לזכור שיש לנו כל כך הרבה לאבד
תרבות יהודית-ישראלית: דברים לזכרו של חיים טופול
בעבורנו חיים טופול הוא דמות מופת לחיי רוח ויצירה הנובעים מן החיבור המפרה שבין העולמות השונים: המורשת היהודית העתיקה, הרוח הישראלית המתחדשת והתרבות המערבית על עושרה ורוחבה
לא להסתפק במעגלי שיח!
לשאלת הבשורה של הקהילות המעורבות לחברה הישראלית בעת הזו
כוחו של דיאלוג ענייני
בימים טרופים אלו, בהם הפערים בין חלקי האוכלוסייה השונים בארצנו מועצמים ומוחצנים, בולטים כקרני אור באפלה בתי הספר המשלבים הדוגלים בחיזוק הזהות היהודית בד בבד עם הערכים הדמוקרטיים. זאת תוך טיפוח דיאלוג מתמיד בין רבדי האוכלוסייה השונים. אני רוצה לחלוק אתכם את סיפורו של פרוייקט אחד, שכמו נותן הצצה לאפשרות לחנך אחרת – לקרבה ואחווה בין חלקי העם השונים
החברה הישראלית צריכה חינוך מחדש. חינוך משלב
הלוואי שלא נפחד מהמחלוקת, שלא נפחד לדבר, שלא נפחד להקשיב, שלא נפחד להפגין ושלא נפחד אפילו לצעוק, כי מותר לצעוק כשכואב. והכי חשוב, לא נשכח שאנשים אחים אנחנו
מה בין תנועת המונים חדשה לתורת הצמצום של האר"י
מחשבות על דרכים להמשגת האתגר שעומד לפתחנו
שעת מבחנים לקהילות המעורבות
תמיד יש ברירה – אפשר גם להחריש בעת הזו, אבל אני מזמין אותנו, להתרומם אל האתגר ולממש את ההבטחה – שבמקום שבו אנשים בעלי זהויות שונות חיים יחד, נוצרת אחווה שיכולה להיות המיכל לשיח אחר
מחשבות ליום השואה הבינלאומי
אדם לאדם אדם. מאות לבבות חברו יחד, לראות את האדם שמעבר לגדר. מעבר לגדר הגבול, אבל בעיקר מעבר לגדר שבתוכנו. אותה גדר שמפרידה בין "אני" ו"אתה", בין "אנחנו" והם"
חינוך דתי במשלב: מחשבות ונקודות אור
אני יכולה לשתף מהמתרחש בתיכון שלנו, 'דרור' צור הדסה, בו אחוז התלמידים הדתיים קטן יחסית, האתגר הוא בהתמודדות עם תחושת היותך מיעוט שחשים אותם תלמידים
ה"נובי גוד" בתרבות יוצאי בריה"מ
מבחינתי ומבחינת עוד כמיליון איש הוא החג עם 'ה' הידיעה, חג שמסמל משפחתיות, אמונה ילדית בניסים וקסמים, חלוקת מתנות ומחשבה על האחר
הפעם אחגוג את הנובי-גוד בשמחה המהולה בבכי
הגעגועים לטפט המנצנץ נראים לי פתאום מוזרים ולא מתאימים. הגעגועים התבססו על ההבנה שחשבתי שהיתה לנו: התקופה ההיא היתה רעה, אבל היה בה כל כך הרבה חן, נשמור את החן. עכשיו כשרוסיה רוצה לחזור לימיה הגדולים של רוס אני תוהה איפה אני הייתי ואיפה הם
נוביגוד – לא החג שלנו
אין לנו צורך לרעות בשדות זרים, במיוחד שזה מנכיח את ההשפלה שניסו להנחיל לנו. בואו נשתחרר מהגולאג הרעיוני, יש לנו עושר תרבותי משלנו ואפשר ורצוי להמשיך ליצור אותו וליצור ממנו
גבולות הפלורליזם בחינוך המשלב
האם קיים גוון שהוא מחוץ לתחום? מיתר שהופך את הרמוניית המיתרים לצורמת? מהו הקו הערכי שבו על קהילת החינוך המשלב להציב את הגבול?
מה עושה תפוח אדמה בצלחת הסדר? או – מקומו של הקול המסורתי בהוראת החגים בביה"ס היסודי ובגן
כיצד הפך המנהג לאכול מוצרי חלב בשבועות לנחלת הכלל (רמז –יש פה גם שיקולים מסחריים בתמונה) וכיצד הגיע תפוח אדמה לצלחת הסדר (תחליף לכרפס אצל יהודי אשכנז שלא מצאו עלה ירוק בעונה זו של השנה)
קהילה בונה בית ספר בונה קהילה
בניית קהילה אינה הקמת ועד הורים בית ספרי המתעסק בעניינים פנים בית ספריים. מדובר ביצירת מקום שיהווה בית עבור חברי וחברות הקהילה
"וְנוֹתְ֒נִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה": חינוך לדתיות בחינוך המשלב
זוהי אומנותו של המחנך או המורה המשלב. ההשקעה במחשבה כיצד עולמו האידאולוגי והאמוני יכול לבוא לידי ביטוי וירגיש מחובק ואהוד על אף כל הוויכוחים והשיח זהו המרחב הבטוח שעל מחנך לשאוף לקיים בפוגשו תלמידים משלבים
העגלה המלאה (האמנם?) – על הזהות החילונית במרחב המעורב
החילוניות נמצאת בקונפליקט פנימי מסוים. חלק מהותי במהות החילונית זה הרצון לחופש, בחירה אוטונומית של כל אדם לצד אוניברסליות רחבה מאוד. אבל החופש הוא לא ריק. הוא לא כלום. הוא מלא בערכים, מסורות, תרבות, שיש לכל אחד את החופש לבחור בתוכו
שמרנות וליברליות – ואיפה אני ביניהן…?
כשם שאנחנו מכירים במרחב הדתי אנשים בעלי עמדות ליברליות גילינו שגם במרחב החילוני קיימת שמרנות
מזיכרון למעשה – דיאלוג בעקבות יום הזיכרון לרצח רבין
במשך שנים שרר שקט ביחסים שלי עם יום רצח רבין. איכשהו, האיש, המורשת, החלום, הארוע והזוועה, התכנסו לאיזו פינה שקטה בתוכי וישבו שם. זה לא היה יום שקשור אלי. הוא היה כל כך של כולם שלא הפך לשלי
האחריות והחובה שלנו להפוך את חג הסיגד לחג של כולם
חברת הרוב שלנו צריכה לסגל לעצמה את האחריות, הפתיחות והגמישות בכדי להרחיב את שעריו של לוח השנה כך שעוד קהלים יוכלו לבטא בהם את קולם
הזמנה לחשבון נפש חברתי לאומי
יום הזכרון לרצח יצחק רבין ז"ל, תשפ"ג. יום הזכרון השנה סמוך מאוד למערכת בחירות נוספת וקשה לי שלא לעשות חיבורים
רצח רבין מצא אותי לא מוכנה
רצח רבין מצא אותי לא מוכנה. משפט בעייתי זה מקפל בתוכו את השאיפה של רובנו לשמור על רמת מוכנות מפני תרחישי אימה, יחד עם העובדה שעלינו להודות, עם יד על הלב, כי מעולם לא ניתן להיות מוכנים לאסון
יום הזכרון ליצחק רבין: הסיפור המשותף חזק יותר מהמפריד
יום הזכרון ליצחק רבין הוא יום של חשבון נפש. השנה אני בוחר להקדיש את חשבון הנפש שלי לפגיעה בהסכמה החברתית הזו. אשתף אתכם בכמה מחשבות שיש לי אודותיה, מתוך תקווה שהדבר יתרום לחיזוקה
סרט טוב ליום כיפור
"אך, היום זה כבר לא כמו שהיה פעם…" משפט שכל אחת ואחד אומר לעצמו מעת לעת. במקרים רבים הפער בין "ה"היום" ל"לא כמו שהיה פעם" הוא לא כל כך גדול כמו שאנחנו אוהבים לדמיין לעצמנו. אבל אם יש משהו שהוא לגמרי לא כמו שהיה פעם זהו יום הכיפורים
מי ינוח ומי ינוע: רגע של יום כיפור
"אדוני החזן, תסלח לי בבקשה. אדוני? אתה שומע אותי?" הקול הנשי העדין, במבטא רוסי, בקע מעזרת הנשים בניסיון להתגבר על עצמת התפילה של הגברים. "סליחה? סליחה?" פנתה האשה שוב לחזן
למידה מקרוב: חינוך בקהילות מעורבות
למערכת החינוך עצמה רבה בכל הקשור לעיצוב הקהילה. למה? הנה חמש סיבות בקטנה (על פי מאמרה של שרה שדמי 'חינוך קהילה בונה – קהילה בונה חינוך')
תשעה באב כיום אבל לאומי
עיבוד מתוך ההקדמה לספר "בכייה לדורות: תשעה באב כיום אבל לאומי"
יישוב מאוד רב
טקסט ממופע פואטרי סלאם שהוצג בערב קהילתי
מרכז האמנים בתקוע – תרבות בונה קהילה בונה תרבות
יצאנו לתקוע, שפניה אל הנוף המדברי הפתוח, לשמוע על מרכז האמנים התוסס שהוקם שם לאחרונה. הנה ארבע תובנות ושלושה טיפים ששמענו מתחיה גודינדגר מנהלת העמותה ועלי באר רודריגז שניהלה את הקהילה בזמן ההקמה וכיום חברה ב'שיבר הראשי', הצוות המרכז של מרכז האמנים
למה לא להקשיב לרבי יהודה הנשיא – ולעקור את תשעה באב?
מאז שלמדתי את הקטע הזה בראשונה המשיכה ללוות אותי המחשבה: האם לא הגיעה העת לעקור את תשעה באב? ואם לא לעקור – אז די אם נניח לו שיישכח בצל ימי החופש הגדול, בצל ימי הקיץ החמים בהם מרבית החברה היהודית בישראל מבקשת למצוא לעצמה מקום טוב לנפוש בו, ולא מקום נכון ומדויק להתאבל ולכונן בהם על אירועי העבר של עמנו
הֵלֶךְ – שיטוט חזותי בין דת לדתיות
"אני ואבא מדברים על חינוך, קהילה, גידול ילדים, בחירות ורגשות אשם – אבל גם על הרגעים בהם אנחנו זורמים ולא עוצרים לשאול שאלות״
שַׁבָּת אחים גם יחד
"מיזם השבת" והקהילות המעורבות – הן שני צדדים של אותו מטבע. אלו כמו אלו מבקשים להרחיב את פניה של היהודית בישראל, כך שתיתן מקום לבעלי זהויות שונות לממש ולהעמיק בזהותם – באשר היא
ללמוד תורה יחד
התיקון הפך להיות פופולרי מאוד בשנים האחרונות ונותן פייט רציני למאכלי החלב או לתהלוכות הביכורים. אבל דווקא הפופולריות שלו מדליקה נורה אדומה: האם כל התכנסות ולימוד טקסט, או אפילו שיעור או שיחה מעניינים, עומדים בזיקה לתורה שניתנה בסיני או לאין ספור מקורות ישראל ההולכים ומסתעפים ממנה והלאה?
'תרגיל ברטוב' – פתיחת בריכה מעורבת בכרמים
דני סטמרי, מוביל בניית הבריכה בקיבוץ כרמים שבנגב: על התהליך הקהילתי והתקוות לקיץ מעורב חם
"להבדיל בין קודש לקודש"
טקס המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות בקהילת מזכרת בתיה
עפיפונים.יוגה.פואטרי סלאם: רעיונות מקוריים לשבת מעורבת שאפשר לעוף איתם ועליהם
שבת הקהילות מתקרבת והמון המון רעיונות מתבשלים בקהילות המעורבות. הנה כמה מהם, לגזור ולנעוץ בלוח המודעות של ועדת תרבות
מה עושה פרא אדם בהגדה של פסח?
פרשנות חדשה לציור עתיק בהגדה של פסח, *המאמר מבוסס על פרק זה בספר "קורא בין התמונות"
זוגיות משותפת בבית וגם בתיאטרון
מה הקשר בין תיאטרון אימפרוביזציה, זוגיות וקהילה? על פי רעות ברבי בעצם…הכל
הביתה הלוך חזור – מסע של זוגיות מעורבת
"זה יפריע לך אם אני אתחתן עם חילוני?" שאלתי את אמא שלי כמה שעות אחרי שפגשתי את יונתן בפעם הראשונה. "נשמח בכל בן זוג שתביאי הביתה" היא ענתה "אבל את צריכה לדעת שזה לא קל להיות נשואה למישהו שכל כך שונה ממך"
פירורים מדרכי אבות ואימהות – מסע כתיבה זהותי
עמוס זרוק בן למשפחת זרוק וקריספין. הבן של הרצל וסלוויה, אח ליעקב, אופיר ונאור, הנכד של עמוס ומלכה ז״ל ויעקב ושמחה ז״ל. נשוי לשרה, אבא לטליה, אורי ורזיאל. מתגורר בקרית מלאכי וברוך השם שמח בחלקו. זהו ספרו הראשון
מה מלמד אותנו ליל הסדר על למידה משמעותית? מחשבות על פדגוגיה חדשה-ישנה
ליל הסדר הוא ליל העברת המורשת. בלילה זה, כפי שעיצבו אותו חכמים לפני כאלפיים שנה, מתכנסת המשפחה, ומספרת את הסיפור המשותף של העם היהודי, במטרה להנחיל אותו לדור הצעיר, המתמצה במילים המפורסמות: "והגדת לבנך". כבכל תהליך למידה, חכמים אינם מסתפקים בהגדרת התוצאה הרצויה, במקרה שלפנינו סיפור יציאת מצרים על כל המשתמע ממנו, אלא הם גם מניחים בפנינו סימני דרך לפדגוגיה שתאפשר לנו להגיע אל אותה תוצאה רצויה. בשורות הבאות אבקש לשרטט כמה מן הרעיונות הפדגוגיים המשתקפים בעיני מדבריהם של חכמים על אודות האופן שבו יש לקיים את אותו תהליך למידה, שילמדו אותנו כמה עקרונות חשובים לא רק ביחס לליל הסדר עצמו, אלא להוראה בכלל
9 טיפים לפעילויות פסח בקהילות המעורבות
בפסח של שנת 2020 נכנסנו לסגר הראשון ומיד צצו המון רעיונות בקהילות של מה ואיך לעשות בבתים הסגורים. שנתיים אחרי, הוצאנו אותה מהבוידעם, אספנו את הטיפים ויצרנו רשימה מעודכנת
מה מחולל את המסורת? השמירה על המסורת או החידוש מתוכה?
עיון בסוגיה מקבילה ממסכת מגילה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי *מעובד מתוך הספר "תלמוד שנוי במחלוקת"
במלחמה אין מנצחים: על משמעותה של תענית אסתר בימינו
"קביעת יום הצום קודם לימי הפורים הרי היא כאומרת: מי שמבקש לחגוג את פורים, למרות כל אותה שפיכות דמים, אינו יכול לעשות זאת אלא לאחר שהתענה ובכה על זוועות המלחמה. לא כמליצה וכמס שפתיים, אלא כפי שלימדנו הרמב"ם – מתוך חשבון נפש אמתי שתפקידו לתקן את ההווה ולהצמיח עולם מתוקן יותר."
'אני מבטת בה נפעמת…'
על הנשיות הנשקפת מדמותה של אסתר במגוון יצירות אומנות *המאמר מבוסס על פרק זה בספר "קורא בין התמונות"
בית לחיים לנשים עם מוגבלות: מפגש בין א.נשים באשר הם
בבית בקהילה באלון יתגוררו 6 נשים, מעל גיל 18, אשר ישתלבו במקומות עבודה ביישוב ובסביבתו, ויחזרו לביתן בצהריים אחרי יום עבודה מלא ומספק
הצעה למעשה: מנהג קטניות מחודש בין מזרח ואשכנז
בשנים האחרונות נכתבו מאמרי דעה, עמדות ותשובות הלכתיות רבות הנוגעים בשאלת שימור מנהג עדות אשכנז שלא לאכול קטניות בפסח. שני רבדים לדיון: הראשון, רובד הלכתי-פורמלי, בו מוצגות קשת דעות בנוגע לגבולות החידוש בהלכה, מקומם של מנהגים בהלכה ועוד. והשני, רובד מטא-הלכתי, בו מוצגים ערכים שלאורם יש לקבוע אם לשמר את המנהג או להתירו. בשורות קצרות […]
חובה רכה: חינוך לאורחות חיים ומסורת בגיל הרך
מה הקשר בין חירות לאחריות? מה בין הפרשנות האישית והמחויבות? מאמר זה מבקש להמשיך ולנסח את רעיונות של חכמים בדבר חינוך הילדים, ומציע לנו תובנה חדשה על אודות היחס שבין החובה והפרשנות, החירות והמחויבות
הקריאה בתורה: טקסיות אינטלקטואלית
מה הרעיון המיוחד שעוסק ביסודה של הקריאה בתורה? מדוע נבחר דווקא טקס זה לציין את חגיגות בר-המצווה במסורת היהודית, ובמאה השנים האחרונים גם של בת-המצווה בחלק מקהילות ישראל? הטקסט שלפניכם מציע פרשנות מהפכנית לרעיון שהוביל את חז"ל לקבוע את אותו מעשה טקסי כאחד מן היסודות של התרבות היהודית. ובעקבות סוגיה מן התלמוד הירושלמי מציע לנו להתבונן על היחס שבין הטקסיות והאינטלקטואליות שבחיינו
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה בימינו
על פי המשניות שראינו עד כה עולים מספר כללים שמרכיבים את קיומה של מצוות שכחה: – השכחה היא דבר שאינו מחויב המציאות, והיא יכולה שלא להתקיים כלל. כלומר, השכחה אינה מצוות המתקיים במציאות אידיאלית, אלא היא נובעת מהיותנו בני אדם. שכן לכתחילה – אם האדם יזכור תמיד היכן הוא לא קצר או בצר או היכן […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה – חלק ד
במשנה זו אנו למדים שלכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכי במקרים מסוימים השכחה אינה מתקיימת: "כל זית שיש לו שם בשדה כזית הנטופה בשעתו ושכחו, אינו שכחה. במה דברים אמורים? בשמו ובמעשיו ובמקומו. בשמו- שהיה שפכוני או בשני. ובמעשיו- שהוא עושה הרבה. במקומו- שהוא עומד בצד הגת או בצד הפרצה. (מסכת פאה, פרק ז', […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה – חלק ג
משנה זו ממשיכה לדון במקרים שונים בהם מתעוררת השאלה האם בעל השדה מתחייב בשכחה, באם שכח את אחד העומרים בשדהו, אם לא: "הקוצר בלילה, והמעמר והסומא- יש להם שכחה; ואם היה מתכוון ליטול את הגס הגס, אין לו שכחה. אם אמר: הרי אני קוצר על מנת מה שאני שוכח אני אטל- יש לו שכחה". (מסכת […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה – חלק ב
במשנה זו אנו מגלים שישנם גם מקרים שבהם בית שמאי הם אלו שמקילים ואילו בית הלל הם אלו שמחמירים. עובדה זו מלמדת אותנו שהכל מסכימים שהאיזון בין שמירת האינטרס של בעל השדה (המעמד הבינוני-גבוה בימינו) לבין הדאגה לעניים (המעמד הנמוך) היא עדינה ומורכבת, ובכל בחירה שלא עושים לכיוון האחד יש צורך באיזון גם בעבור הצד […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה – חלק א
במשנה זו אנו מתחילים לברר מה הם הגדרים של מצוות השכחה, ובאילו מקרים מתחייבים בה ובאילו מקרים אין מתחייבים בה, ובתוך כך מגלים את הרצף המתקיים בין מצוות פאה ולקט שעסקנו בהם בחלקים הקודמים לבין מצוות השכחה: "המעמר לכובעות ולכמסאות, לחררה ולעמרים- אין לו שכחה. ממנו ולגורן- יש לו שכחה. המעמר לגדיש- יש לו שכחה. […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – שכחה – מבוא
המצווה המשלימה את המצוות שנועדו לחלוק עם אביוני-הארץ את יבול-האדמה היא מצוות שכחה: "כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה- לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה. לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ". (דברים כ"ד, יט) על פי האמור בפסוק זה, מצוות שכחה היא מצווה שיכולה להתקיים ויכולה שלא להתקיים – כיוון שהיא מתרחשת […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – לקט/ פרט / עוללות בימינו
על פי הדברים שראינו עד כה מן המקרא, המשנה והתלמוד, העוסקות במצוות הלקט הפרט והעוללות, עולה כי מצוות אלו הן אינן צדקה עם העני, אלא חובתנו כלפיו, ממש כמו הפאה. המשנה מתארת את הדברים בצורה הרדיקלית ביותר בדבריו של רבי עקיבא שראינו במשנה האחרונה לפיה כאשר הכרם עלה כולו עוללות- כל אותן עוללות שייכות לעני, […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – לקט/ פרט / עוללות חלק ד
במשנה זו מתואר מקרה יוצא דופן, שקשה להאמין שהתרחש במציאות פעמים רבות, ועם זאת הוא מעורר אותנו לחשוב על העמדה המוסרית העומדת ביסודה של מצוות העוללות. המקרה המדובר הוא כאשר הענבים באותה השנה לא עלו יפה בכרם, וכך נוצר מצב שהכרם כולו לא היה אלא עוללות. וכעת נשאלת השאלה- למי שייכים כל הענבים שצמחו בכרם- […]
הצעה למעשה: חידוש מתנות עניים – לקט/ פרט / עוללות חלק ג
משנה זו מגדירה מהי עוללת שאותה חייבים להשאיר לעניים מדין "וכרמך לא תעולל" שנאמר בתורה. ההגדרה של המשנה היא כל אשכול ענבים שאין לו כתף ונטף- כלומר שהוא חסר שדרה (אשר בדרך ממעיד על איחור בהתפתחות האשכול) ואין לו את המבנה המקובל של אשכול ענבים, וממילא הוא כלומר שהוא דל מאוד. מכאן אנו למדים שבדומה […]
