כשפגשתי והקשבתי לשלוש נשים נפלאות, במסגרת כנס מיתרים ה-5, ליבי התרחב מהאופן שבו הן מצליחות ליישם הלכה למעשה את תפיסת חינוך בונה קהילה בונה חינוך, בקהילת 'קשת שוהם'.
איה נחום קרפיבקה, חברת הקהילה ומהמייסדות שלה; איילה קופלוביץ', מנהלת בית הספר ואורלי ברודי-שקורי, מנהלת הקהילה, שיתפו בסיפור שלהן – סיפור על הקמה, התפתחות וגם אתגרים שבפיתוח קהילתי-חינוכי משותף. זהו סיפור על הקמה והובלה של קהילה ובית ספר, אותם הן מנהלות בשיתוף פעולה מתבקש אך כלל לא מובן מאליו. 3 הנשים הללו הציגו את תפיסתן, בפני קבוצת אנשי ונשות חינוך וקהילה שהתקבצו ובאו מיבנה, אפרת, מודיעין, בית שמש, טבעון, ראש העין ונוקדים.
במהלך המפגש, כל אחת מהן שיתפה מנקודת מבטה על המניעים לפיתוח קהילתיות סביב בית הספר, כמו גם הרווחים והאתגרים שבדרך. השותפות, התפיסה ההוליסטית, וההבנה שהשלם רב מסך חלקיו – הוצגו על ידי כל אחת ממובילות הסדנא, כל אחת וטביעת האצבע שלה, כל אחת ונקודת מבטה הייחודית בדרך למימוש החזון המשותף.
גם אני, צמחתי ב-20 השנים האחרונות במסע אישי-מקצועי בציר חינוכי-קהילתי דומה, ורואה ערך עצום ביצירת החיבורים הללו. הדבר נכון במיוחד בבואנו לקדם את חזון החיים המשותפים בחברה הישראלית וכשמרחב העשייה שלנו, הינו מרובה זהויות יהודיות-ישראליות. זכיתי לפגוש את הערך העצום שבחיבור החינוכי-קהילתי, כשותפה להקמת בית הספר והקהילה, כרכזת הקהילה, כאשת חינוך בבית הספר, ובעיקר – כאמא ל-5 ילדים שצמחו וממשיכים להתפתח במרחב ייחודי זה. חוויתי זאת דרך אירועים משותפים, תכניות לימודים מיוחדות, התמודדות עם אתגרים מול הרשויות ופנימה בתוך הקהילה ובעיקר דרך חיבורים בינאישיים עמוקים עם הצוות החינוכי וחברי הקהילה, שנוצרו בזכות המסע המשותף והולכים איתי ועם משפחתי לאורך השנים.
הערך בחיבור החינוכי-קהילתי, ניכר הן מנקודת המבט הקהילתית, והן מנקודת המבט החינוכית.
הקהילה מועצמת מפיתוח עוגן חינוכי משמעותי במרכזה. כפי שמתארת שרה שדמי: "בית הספר הוא מוסד בעל פוטנציאל יוצא דופן בחיים של קהילה. אין שני לו, בעיקר ביכולתו במרחב הקהילתי לתרום לביסוס חוסנה של הקהילה באמצעות חיזוק הנכס החשוב ביותר שלה – זהותה הקהילתית המשותפת."
כמו כן, המעשה החינוכי, הינו מוגבל וחלקי בלבד, ללא היכרות ומתן מקום לעולם המשפחתי-קהילתי בו צומח.ת הילד.ה.
תפיסה זו, באה לידי ביטוי בצורה יפה, במדרש בראשית רבה, על התלמיד שהתגעגע לביתו.
תַּלְמִיד אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי רַ' יוֹסֵי.
הָיָה רַ' יוֹסֵי מַסְבִּיר לוֹ וְלֹא סָבַר.
אָמַר לוֹ: לָמָּה אֵין אַתָּה סוֹבֵר?
אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי גּוֹלֶה מִמְּקוֹמִי.
אָמַר לוֹ: מֵאֵיזֶה מָקוֹם אַתָּה?
אָמַר לוֹ: מִן גּוֹבַת שַׁמַּאי.
אָמַר לוֹ: וּמַהוּ אֲוִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם?
אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק נוֹלָד אָנוּ גּוֹבְלִים אֲדַמְדְּמָנִים וְטָשִׁים אֶת מוֹחוֹ, שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ הַיַּתּוּשִׁים.
אָמַר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן חֵן מָקוֹם בְּעֵינֵי יוֹשְׁבָיו.
מהן, אם כך, היתרונות בהקמת קהילה בעל מגוון זהותי יהודי, סביב בית הספר המשלב?
• בית הספר מאפשר לקהילה עוגן קהילתי חזק ומשמעותי, שמביא לידי ביטוי חזון וערכים שבבסיס הקהילה.
• בית הספר מסייע לקהילה לחזק את תחושת ה"ביחד", באמצעות משימה משותפת ופלטפורמה רציפה למפגשים ויוזמות.
• בית הספר מסייע לקהילה 'לתרגל' וליישם חיים משותפים במסגרת הבית ספרית, ולייצר מענים ופתרונות ייחודיים שמותאמים לאופי הקהילתי הספציפי.
• הקהילה מסייעת לבית הספר המשלב בשמירה על המתח הרעיוני המונח בבסיסו ומזינה את השיח בין הזהויות השונות.
• הקהילה מסייעת לבית הספר המשלב בהתמודדות עם האתגרים הרבים הכרוכים בעצם הקמתו ושימורו במרחב.
• הקהילה מחזקת את תחושת השייכות והמשמעותיות של התלמידים ובני משפחותיהם למרחב הבית הספרי והקהילתי גם יחד.
• בית הספר והקהילה שסביבו יוצרים יחד חוויית חיים משותפת ורציפה עבור הילדים, בני משפחותיהם והצוות החינוכי
• בית הספר והקהילה שסביבו מעצימים את תופעת החיים המשותפים לזהויות יהודיות שונות, וכך נוצרת הזדמנות לנוספים להצטרף לאורח חיים ייחודי ומשמעותי זה.
על מנת להינות מהרווחים הללו, ובכדי להתגבר על האתגרים הניצבים לעתים קרובות בחיבור שבין בית ספר לקהילה, חשוב ליצור 2 מערכות המתפקדות כ-2 מעגלים שצומחים ומתפקדים בנפרד, אך בעלי נקודות ממשק ברורות ביניהן. יש למצוא את האיזון בין היחד החינוכי-קהילתי, לבין הנפרדות.
תפיסה זו, צריכה להיות מעוגנת ב3 צירים מרכזיים:
ברוח – הערכים כפי שבאים לידי ביטוי בחזון הקהילתי
ביחסים – כל החיבורים הבינאישיים הנוצרים
בהסדרים – האופן שבו כל המנגנון פועל – מבנה ארגוני, דפוסי קבלת החלטות וכו'..
תכל'ס – איך עושים את זה?
• מנסחים חזון קהילתי משותף, המתייחס הן לפן הקהילתי והן לפן הרב זהותי.
• בית הספר יפתח פדגוגיה חינוכית המתכתבת עם החזון הקהילתי
• בונים מערך ארגוני התומך בממשק המשותף, ובמערכות הנפרדות
• יוצרים פורום משותף של מובילי הקהילה והנהלת בית הספר, פורום המתכנס באופן סדיר ולא רק בעתות משבר.
• בונים תכנית שנתית – המשקפת את האיזון הדרוש בין הנפרדות לשותפות בין בית הספר לקהילה.
• מנהלים את תהליכי הרישום וקליטת המשפחות החדשות על בסיס שת"פ קהילתי-חינוכי.
• מפתחים אמצעי תקשורת מגוונים – מיילים, ניוזלטר, קבוצות ווטסאפ, וסנכרון ביניהם.
• מפתחים ערבות הדדית בקהילה ועשייה חברתית, סביב צירים משותפים ונפרדים.
• מזהים ומשמישים מרחבים פיסיים להתכנסות קהילתית בתוך בית הספר ומחוצה לה.
• קובעים עוגנים לשיח קהילתי והזדמנויות למידה קהילתיות לצד בית הספר.
חשוב לציין, שלכל בית ספר, ולכל קהילה יש את הסיפור הייחודי שלה והאופן שבו נכון לה ליישם את התפיסות הללו. האפשרויות הן רבות ומגוונות, ורמת המעורבות של המשפחות תשתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה. העיקר הוא שהשפה והערכים המנחים את הצוות החינוכי, יהיו מחוברים לעולם הערכים המשפחתי-קהילתי ממנו מגיעים הילדים. נקודות החיבור הן רבות ומגוונות – התכנסויות וטקסים, מעגל השנה, סוגיות חינוכיות, זמנים מיוחדים במעגל החיים, עשייה חברתית, תמיכה קהילתית ועוד.
ולסיכום, חשוב להבין שעל מנת ליישם את חזון החינוך המשלב לא די בבניית מסלול לימודים בית ספרי שהילדים ילמדו בו. מימוש החזון באופן מלא מצריך בניית קהילה על מנת לאפשר הלכה למעשה גם למשפחות לקחת חלק בחזון החיים המשותפים.
בניית קהילה אינה הקמת ועד הורים בית ספרי המתעסק בעניינים פנים בית ספריים. מדובר ביצירת מקום שיהווה בית עבור חברי וחברות הקהילה. היכרות עם הצרכים השונים, הקבוצות השונות, יצירת חיבורים ופעילויות למבוגרים ולמשפחות.
בניית קהילה, בדיוק כמו עבודת החינוך, היא עבודה קשה ששכרה בצידה. הרצף החינוכי לו זוכה הילד.ה בין בית הספר לבית וההבנה כי מדובר במסע משותף של אנשי החינוך, התלמידים, ההורים והמשפחות – הינו בעל ערך משמעותי ביותר, במיוחד בחינוך המשלב. מערכות אלו העובדות בשותפות ומתמודדות יחד עם האתגרים, מגבירות את תחושת השייכות, המשמעותיות וגם המחוייבות של כלל השחקנים במגרש זה, וכל אלה ביחד, יוצרים תיקון מבורך בחברה הישראלית.
צפורה נחמה וינסטון היא מנהלת שותפה באגף קהילות של רשת מיתרים