הזמנה לשיח קהילתי על נושאים רגישים בציבוריות הישראלית
פתיחת הערב:
פעילות:
א. נפתח את הערב במסגור האווירה והמטרה של השיח, ניתן להשתמש בהקשר הזה בדבריו של מאיר אריאל המובאים בהמשך.
ב. כמו כן, בכדי להזכיר לכולנו את כללי השיח, נניח על השולחנות את הסימיניות של שיח מקדם שהוצאנו במיתרים.
רציונל:
בפתח הערב, נבקש להניח בפני חברי הקהילה שהגיעו שכל מטרתו של הערב הזה הוא להצליח לדבר על הדברים הכואבים, המטרידים, הקשים – הקשורים בפוליטיקה הישראלית בכלל והבחירות בפרט. המטרה שלנו היא להצליח לדבר על הדברים. להצליח להקשיב. אין כאן מטרה לשכנע. בוודאי שלא להכניע. יש כאן מטרה לאפשר לעצמנו, גם בנושא מורכב שכזה, להיות חברים ולקיים דיאלוג כמו שאנחנו יודעים לקיים בקהילה מעורבת.
קטע מתוך הספר של מאיר אריאל, ד"ר התחכמות, אוסף כתבים שנמצאו בעזבונו:
״חברים? פה אני יכול לדבר. פה אף אחד לא יפריע לי, לא יתפרץ. לא ישסע. מי שלא רוצה לשמוע – יכול לעצום את עיניו.
כידוע, כל נאום באסיפה הכללית פותחים במילה: חברים!
ולפני שהנואם שואף אוויר בשביל המשפט השני של נאומו, מזדרזים החברים להראות לו כמה הם חברים באמת: מתפרצים, משסעים, תוקעים דברים שלא לעניין. דבר שגורר את כולם למערבולת שהכל בה, חוץ ממה שצריך להיות באמת.
חברים?
הלאה: מה אומרים? מציפים כביכול את האמת על פני השטח. מוצאים מקום וזמן לפרוק מרירות.
נניח שמה שנאמר – אמת לאמיתה. קודם כל, צריך להיות כבוד בפני המוסד.
צריך לזכור שחיי קבוצה מבוססים על היחס שבין חבר לחבר. חייב להיות טקט, הרבה טקט – כי המכנה המשותף שלנו הוא לא רק חוזה כלכלי. אי אפשר באסיפה הכללית, מקום שבו רואים כולם את כולם, לצעוק דברים שיעריכו את היחסים, שאי אפשר יהיה להסתכל זה לזה בפרצוף.
דעות מנוגדות – כל הכבוד. אבל בהתאפקות, בכיבוש-יצר, בסבלנות, ברוח אידיאל החברות. אחרי הכל, זה לא פרלמנט שאפשר שם לצרוח "עוכר ישראל!" – "פסקודניאק!" וכולי.
בגין לא חי עם בן-גוריון, הם לא מחלקים יחד בשמחות וצער. אנחנו כן."
(מאיר אריאל, דרשה באסיפת קיבוץ שנות ה – 80).
שלב א:
החלק הראשון של הערב יוקדש למשחק חימום, בו נקום מהמקום ונתמקם על צירים בהתאם לעמדות שלנו.
רציונל:
המשחק הזה מאפשר לנו להתחיל לראות את הקולות השונים שנמצאים בחדר, אבל מבלי להעמיק בשיחה. בנוסף הוא מאפשר לנו לשבור את הדיכוטומיה המקובלת בחברה הישראלית ולראות שסביב סוגיות שונות אנשים שונים מתמקמים במקומות שונים, מה שמלמד שהתמונה היא הרבה יותר מורכבת מאשר האופן שבו היא נתפסת הרבה פעמים. יש לנו נקודות הסכמה בנקודות מסוימות. מחלוקות עמוקות באחרות. וביניהן יש גם נקודות מפתיעות.
הוראות:
א. בכל פעם המנחה יגיד קטגוריה אחת ועל בסיסה יתמקמו המשתתפות והמשתתפים לאורך הציר: בצד ימין – בעד, ובצד שמאל – נגד. ולבין לבין כל מי שנמצאים על הרצף.
ב. בכל פעם, בעקבות ההתמקמות, נזמין 2 משתתפות או משתתפים לשתף בבחירה שלהם להתמקם היכן שהתמקמו.
ג. חשוב לשים לב שלא אמור להתפתח שיח בין המשתתפים בשלב הזה. אלא רק מקום לנוע על הציר, להתמקם, ולשתף מעט.
*שימו לב: בהתאם לכמות המשתתפים – יש לשכפל את הפעילות. כך שיהיה מספיק מקום בחדר לנוע במרחב וגם לאפשר את נקודות ההתייחסות של המשתתפים השונים. הדבר כמובן תלוי בגודל המרחב. ובכל מקרה, לא מומלץ לעשות זאת בקבוצה של למעלה מ 30 משתתפות ומשתתפים.
נושאים:
1. גיוס חרדים
2. השקעה כלכלית מאסיבית בחברה הערבית
3. תחב״צ בשבת
4. הגבלת כהונה של ראש ממשלה
5. התיישבות בעזה
6. חזון שתי המדינות
7. תאגיד השידור הציבורי – תלוי או בלתי תלוי
8. הרפורמה המשפטית
9. ועדת חקירה ממלכתית
10. מבחני הסמכה לרבנות לנשים
.11 שילוב מגדרי בצה״ל – לוחמות ביחידות מעורבות
.12 עונש מוות למחבלים
שלב ב:
רציונל:
חלק זה נועד לאפשר למשתתפות ולמשתתפים לשוחח באמת על הדברים. עד כה הם רק הרגישו שיש להם מקום, שיש מרחב שמאפשר לריבוי הדעות והקולות להישמע, ובכך נוצר האמון במרחב ובתהליך. אבל כעת הגענו אל ליבו של הערב – השיחה עצמה. בשונה מהשיח הרגיל, כאן נבקש למקם את השיחה בכאבים, בתחושות, באמונות ובחלומות של המשתתפים, ולא בניסיון לשכנע, להכריע, להכניע את הצד השני. בכך מתאפשרת שיחה שיש בה באמת הקשבה ואמפטיה אל המקום השונה שממנו מגיע האחר.
הוראות:
א. בחלק זה נשב בקבוצות קטנות שיאפשרו שיח אינטימי.
ב. לאור פעילות הפתיחה – נזמין את המשתתפות והמשתתפים לשבת ברביעות עם אנשים שהתמקמו בצורה שונה מהם על הצירים.
ג. על כל שולחן (מלבד הסימיניות של 'שיח מקדם') יונחו חפיסת קלפי נושא וארבע קטגוריות.
ד. הקטגוריות נשארות כל הזמן פתוחות על השולחן ואילו הנושאים משתנים. בכל פעם הופכים קלף – ומזמינים את המשתתפות והמשתתפים לבחור את אחת הקטגוריות שממנה הם רוצים להתייחס לנושא.
ה. לדוגמה: הנושא הוא 'התיישבות יהודית ברצועת עזה'. כל אחד מהיושבים בקבוצה בוחר את הקטגוריה שממנה הוא רוצה להתייחס לנושא: בא מכאב, באה מאהבה, יש לי חלום או פגישה חצי פגישה.
קלפי קטגוריה:
"בא מכאב"
שתפ/י בכאב אישי שאתה נושא איתך סביב הנושא
"באה מאהבה"
שתפ/י בנקודה חיובית ואופטימית שיש לך בנוגע לנושא
"יש לי חלום"
שתפ/י כיצד נראה העתיד הישראלי בהקשר לנושא הזה
"פגישה חצי פגישה"
שתפ/י במפגש עם דעה אחרת ששינה אצלך משהו בנוגע לנושא
נושאים:
הנה הרשימה המעודכנת והמזוקקת, לאחר הניפוי, האיחוד וההסרה של מה שכבר אינו רלוונטי:
1. חוק הגיוס, מעמד בני הישיבות והשוויון בנטל
2. התיישבות יהודית ועתיד השליטה ברצועת עזה
3. הרפורמה המשפטית ומעמד בג"ץ
4. גבולות חופש המחאה וחסימות כבישים
5. חוק הלאום ומעמד המיעוטים בישראל
6. השפעת הלחץ הבינלאומי וארה"ב על החלטות המדינה
7. סטיגמות וסטראוטיפים בין ימין לשמאל
8. השבת במרחב הציבורי )תחבורה, מסחר ואירועים(
9. מינוי בכירים בשירות הציבורי ובמערכת הביטחון
10. עתיד יהודה ושומרון )סיפוח מול היפרדות(
11. יוקר המחיה והפערים הכלכליים בין מרכז לפריפריה
12. הסתה, פייק ניוז ותפקיד התקשורת והרשתות החברתיות
13. מקומם של ערכים דמוקרטיים מול ערכים יהודיים במערכת החינוך
אפשרות נוספת בשלב ב: סדנת פלייבק או סדנת כתיבה
רציונל:
אנו מציעים לקהילות סדנאות כתיבה או פלייבק, אשר באמצעותן אפשר להשמיע ולשמוע תפיסות, עמדות ודעות לגבי המתחים הפוליטיים-חברתיים וכן ביטויי מצוקה, זעם וכאב, שלא באמצעות שיח סטנדרטי. המתודות היצירתיות הללו, בהנחייה שתותאם למטרה ספציפית זו, יאפשרו למשתתפים
להביע את עצמם ולהישמע ולא להיות חשופים ל"איום" של עימות על כך . המתודות הללו מאפשרות להוסיף לדעות ממדים רגשיים, לספר אותן כסיפורי חיים ולהעביר את נק' המבט האישית באופן שמעודד הכרה בהן, גם אם לא הסכמה עימן.
*קהילות שיוכלו לעבות את מתנת מיתרים ולהביא צוותי פלייבק ולא מנחה יחיד/ה יוכלו להנות גם מההדהוד החוזר האופייני למתודה זו, על הערך המוסף שלו.
**בתמיכת מיזם "יוצרים זיכרון, אנו נוכל להקצות לכל קהילה שתבחר, מנחה לבחירתה, לסדנת כתיבה או תיאטרון. אנחנו במיתרים יחד עם מובילי הפרוייקט בקהילה, ננחה את המנחה במטרת המפגש, באתגרים שאנו מזהים ובאופנים בהם אנחנו נרצה לגעת בנושא ונתאם ציפיות. מתוך ההנחיות הנ"ל, המנחה יבנה סדנא מותאמת וזו תשתלב בחלק זה של הערב.
שלב ג:
את הערב נחתום בקירות מדברים המזמינים את המשתתפות והמשתתפים להיבט במבט רפלקטיבי על הערב שהם עברו, ולחשוב מה מתוך הדברים שעברו היו רוצים לאמץ הלאה – ברמה האישית, הקהילתית והלאומית.
רציונל:
מטרתו של חלק זה היא בראש ובראשונה להניח את התקווה והעשייה בחתימת הערב, ולא חלילה את רפיון הידיים והייאוש.
אך מעבר לכך המטרה כאן היא כפולה: ברמה האישית לגרום לשינוי עמדות ולשינוי השיח, וברמה הקהילתית – לחשוב כיצד ממשיכים את התנועה שהתחילה כאן בערב – הלאה קדימה, בקהילה ומחוצה לה.
איך לוקחים את האנרגיות החיוביות שהיו כאן הלאה רמה האישית והקהילתית, איך ממשיכים לקדם שיח חיובי שכזה בנינו, איך לוקחים את הרוח הזו של החיים המשותפים בקהילה המעורבות וממשיכים להעמיק בה, ואיך מעבירים הלאה את החוויה החיובית שעברנו בנוגע לשיחה הפוליטית בין היושבים הלאה אל מחוץ לכתלי הקהילה המעורבת.
הפעילות:
קירות מדברים:
ברמה אישית –
- מה התחדש לי בעקבות המפגש היום?
- לאיזה קול הצלחתי להקשיב באופן משמעותי?
- איזו דעה ששמעתי מסקרן אותי להמשיך ולשמוע ?
- מה הייתי רוצה לקחת איתי מהמפגש היום הלאה ?
ברמה הקהילתית והציבורית –
- מה אפשר לקחת מהמפגש היום הלאה אל החיים הקהילתיים שלנו?
- מה הצעד הבא שלנו, בעקבות הערב הזה?
- מה וכיצד אפשר לתרגם גם אל המרחב הציבורי הגדול – המועצה המקומית? המועצה האזורית? בתוך העיר?
ברמה הלאומית –
- איך אפשר לתרגם את השיחה הקהילתית לרמה הלאומית?
- איזו בשורה יש לקהילה שלנו עבור החברה הישראלית?
- איך מצליחים להעביר את זה הלאה…?